קידושין דף ל עמוד ב
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ת"ר: 'ושננתם' - שיהו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר - אל תגמגם ותאמר לו,
אלא אמור לו מיד, -'אמור לחכמה אחותי את וגו',
ואומר: 'קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך',
ואומר: 'כחצים ביד גבור כן בני הנעורים',
ואומר: 'חצי גבור שנונים',
ואומר: 'חציך שנונים עמים תחתיך יפלו',
ואומר: 'אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער'. רחב"א: אפי' האב ובנו, הרב ותלמידו, שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה,- 'את והב בסופה', אל תקרי בסופה אלא בסוׂפה.
ת"ר: 'ושמתם' - סם תם, נמשלה תורה כסם חיים.
משל: לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו, וא"ל: בני, כל זמן שהרטיה זו על מכתך, אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי.
כך אמר הקב"ה לישראל: בני, בראתי יצ"הר ובראתי לו תורה תבלין,
אם אתם עוסקים בתורה אי אתם נמסרים בידו, ד'הלא אם תטיב שאת',
אם אי אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, ד'לפתח חטאת רובץ',
ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, ד'ואליך תשוקתו',
ואם אתה רוצה אתה מושל בו, ד'ואתה תמשל בו'.
ת"ר: קשה יצה''ר שאפי' יוצרו קראו רע, ד'כי יצר לב האדם רע מנעוריו'.
רי''צ: יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנא': 'רק רע כל היום'.
וארשב"ל: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו',
ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנא': 'אלהים לא יעזבנו בידו'.
תדרי''ש: בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח,
ואם ברזל הוא מתפוצץ '... וכפטיש יפוצץ סלע,
אם אבן הוא נימוח. ד'הוי כל צמא לכו למים ואומר אבנים שחקו מים'.
ב. להשיאו אשה.
מנלן: 'קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם וגו'
בנו בידו הוא, ובתו ה"ק יתן לה מלבוש כדי שיקפצו עלה אינשי.
ב. ללמדו אומנות
כחזקיה: 'ראה חיים עם אשה אשר אהבת',
אם אשה ממש כשם שחייב להשיאו אשה כך חייב ללמדו אומנות
אם תורה היא כשם שחייב ללמדו תורה, כך חייב ללמדו אומנות.
ויש אומרים: אף להשיטו בנהר. - דחיותיה הוא.
רבי יהודה: כל שאינו מלמדו אומנות -כאילו מלמדו ליסטות.
נפק''מ: ללמדו עיסקה אחר שכבר שלימדו אומנות.
ג. כל מצות האב על הבן וכו'.
אילימא: כל מצות דמיחייב אבא לעשות לבנו נשים חייבות?
והתניא: האב חייב בבנו למולו ולפדותו. ולא אמו
אר"י ה"ק: כל מצות האב המוטלת על הבן לעשות לאביו אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
תנינא להא דת"ר: איש - לאיש, תיראו לשנים [גם לאשה].
והך: ד'איש' סיפק בידו לעשות, אשה לא -מפני שרשות אחרים עליה.
ר"א מרב: נתגרשה, שניהם שוים.
ת"ר: 'כבד את אביך ואת אמך, ונאמר: כבד את ה' מהונך, השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום.
נאמר: 'איש אמו ואביו תיראו', ונאמר: 'את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד'
- השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום.
נאמר: 'מקלל אביו ואמו מות יומת', ונאמר: 'איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו', -השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום.
אבל בכאן - ודאי אי אפשר. וכן בדין, ששלשתן שותפין בו.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום