קידושין דף מד עמוד א

פרק שני

ר"ל: כמחלוקת לגירושין כך מחלוקת לקידושין.

ורי"ו: מחלוקת לגירושין, אבל לקידושין, לכו''ע - אביה ולא היא.

טעם דרי''ו: אליבא דרבנן: לא מפני שבקידושין מפקעת עצמה מאביה דהרי מאמר מהני אף מדעתה

אלא כריב"ח: קידושין דמדעתה אביה ולא היא, גירושין דבע"כ - בין היא בין אביה.

והך: דמאמר דמדמעתה ובן היא ובן אביה- שם מיירי במאמר בע"כ ואליבא דרבי

דתניא: העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה, רבי: קנה, וחכ"א: לא קנה.

רבי: גמר מביאה דיבמה, דבע"כ. דיבמה מיבמה הו"ל למילף

ורבנן: ילפי מקידושין, דמדעתה, דקידושין מקידושין הו"ל למילף

ה"נ מסתבר: כדמתרץ רי"ו, מדתני סיפא: משא"כ בקידושין.

ולר"ל: כר"י דאין שתי ידים זוכות כאחת, ותני משא"כ בקידושין איידי דתני מאמר.

ולר"י: שאני מאמר הואיל וזקוקה ועומדת

ומדאייתינא להכי ה"נ ברי"ו לא תיקשי דשאני מאמר הואיל וזקוקה ועומדת

תנן: האיש מקדש את בתו כשהיא נערה, בו ובשלוחו.

משמע בה ובשלוחה לא, לר"ל: הא גם כר"י היא

והך: דמשמע מסיפא כר"ש – כולה ר"ש ובשליחות ס"ל כר"י

דהאומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו, ואמרינן: מאן תנא התקדשי התקדשי?

ואמר רבה: ר"ש היא, דאמר: עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד!

ולא ר"י היא ובפרטי ס"ל כר"ש דהא לר"י שבועה לא לך לא לך חייב עכאו"א

דלר"מ: זה הכלל: כלל - חייב רק אחת, פרט - חייב עכאו"א

ולר"א: לא לך לא לך שבועה חייב על כאו"א,

ולר"ש: לעולם אינו חייב עד שיאר שבועה לכל אחד ואחד

ר' אסי לא עלה לביהמ''ד, מצאו לר'ז ושאלו מה דברו בבמ"ד

א'ל שלא עלה, ור"א עלה, ואמר שחברותא כולה כר' יוחנן,

וצווח ריש לקיש ככרוכיא 'ויצאה והיתה', ולא השגיחו בו.

א"ל: ר"א בר סמכא הוא? א"ל: כן, כמין ימא לטיגני הוא.

ארנב"י: לא ר''א בר חייא ולא ר''א בר כהנא אלא רבי אבין סתם.

- ונפק"מ למירמא דידיה אדידיה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום