קידושין דף מו עמוד א

פרק שני

רב: בין היא ובין אביה יכולין לעכב, ורב אסי: אביה ולא היא.

הקשה ר''ה לר''א: אם מאן ימאן אביה – דאפי' היא

ודחה רב: דיכול לשנות דקרא בפיתה שלא לשום אישות, שמשלם קנס כמפותה

והוכיח רבי יוסף: מד'מהר ימהרנה לו לאשה' שצריכה הימנו קידושין, ובהכרח פיתה שלא לשום אישות

ודחאו אביי: דיתכן דהך דצריכה הימנו קידושין היינו לדעת אביה

האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו,

אם יש באחת מהן שו"פ - מקודשת, ואם לאו - אינה מקודשת.

בזו ובזו ובזו, אם יש שו"פ בכולן - מקודשת, ואם לאו - אינה מקודשת.

היתה אוכלת ראשונה ראשונה - אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שו"פ.

דהתקדשי התקדשי ר"ש היא: דעד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד.

אי ארישא אפי' במנחת מהני

ואי אסיפא הא מלווה היא

ואהך ארי"ו: הרי שלחן והרי בשר והרי סכין, ואין לנו לאכול.

רב ושמואל: לעולם ארישא, וקמ''ל שלא רק באוכלת שמקרבת הנאתה גמרה ומקנה עצמה

רבי אמי: לעולם אסיפא, וה"ק - עד שיהא באחרונה שו"פ.

רבא: ש"מ מדר"א תלת: ש"מ המקדש במלוה - אינה מקודשת,

וש"מ המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה,

וש"מ מעות בעלמא חוזרים [ופקדון].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום