קידושין דף מז עמוד ב

פרק שני

מיתיבי: האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך, והלכה ומצאתו שנגנב או שאבד, אם נשתייר הימנו שו"פ - מקודשת, ואם לאו - אינה מקודשת.

ובמלוה, אע"פ שלא נשתייר הימנו שו"פ - מקודשת,

רשב"א מר"מ: מלווה הרי היא כפקדון.

ומשמע דלכו'ע: מקדש במלוה מקודשת - א"ל רבא ותסברא? הא משבשתא היא!

דהך פקדון ה'ד אי קיבל אחריות היינו מלווה,

ואי לא אמאי בסיפא במלוה אע"פ שלא נשתייר מקודשת

נפלוג בדידה אי קיבל עליו אחריות אפי' דלא נשתייר שו"פ מקודשת

אלא תריץ כך: ובמלוה, אף שנשתייר הימנה שו"פ אינה מקודשת,

ואהך ארשב"א מר"מ: מלוה הרי היא כפקדון.

בי רב לרבה: חלקו במלוה ברשות בעלים לחזרה וה"ה לאונסין

דמר סבר: מלוה ברשות לוה קיימא וה"ה לאונסים,

ומר סבר: מלוה ברשות בעלים קיימא וה"ה לאונסים,

ואמינא להו: לאונסים לכו"ע ברשות לוה קיימי דלא גרע משאלה דהדרה בעינא כ"ש למלוה, וכאן מלוה ברשות בעלים לחזרה נפק''מ.

והא דר"ה: השואל קורדום מחבירו, ביקע בו - קנאו, לא ביקע בו - לא קנאו,

- לאו כתנאי דכאן דבשאלה דהדרה בעינה, לכו"ע: רק אם ביקע בו

נימא כתנאי: התקדשי לי בשט"ח, או שהיה לו מלוה ביד אחרים והירשה עליהם,

ר"מ: מקודשת, וחכ"א: אינה מקודשת.

-ודחי': לעולם שט"ח דאחרים,

א. חלקו במלוה בשטר: דלרבי אותיות נקנות במסירה, חכ"א: לעולם לא קנה עד שיכתוב וימסור

ב. חלקו בר''פ: אי מוכר שטר צריך לכתוב קני לך הוא וכל שיעבודא לכ"ע לא רבי

ג. חלקו בשמואל: אי מוכר שט"ח וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל ולכו"ע כר"פ

ד. חלקו: אי אשה סמכה דעתה דלא שבקה ומחל לאחריני, וכו''ע כשמואל

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום