קידושין דף מט עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אביי: ר"ש ורשב"ג ור"א, כולהו סוברים מראה מקום הוא לו.

ר"ש: הא דאמרן.

רשב"ג: דתנן: גט פשוט - עדיו מתוכו, מקושר - עדיו מאחוריו.

פשוט שכתבו עדיו מאחוריו, ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים.

רחב"ג: מקושר שכתבו עדיו מתוכו - כשר, שיכול לעשותו פשוט.

רשב"ג: הכל כמנהג המדינה.

ולכו"ע כשנוהגים כן קפידא הוא ואף לת"ק וודאי עבדי כמנהג המדינה

וכאן שנוהגים בין בפשוט בין במקושר, וא"ל עשה לי פשוט ועשה לו מקושר

וחלקו אי קפידא או: מראה מקום הוא לו

ר"א: דתנן: האשה שאמרה התקבל לי גיטי ממקום פלוני, וקבל לה גיטה ממקום אחר-פסול,

ור"א: מכשיר. - אלמא קסבר: מראה מקום היא לו.

א. ר"ש אומר: אם הטעה לשבח - מקודשת.

עולא: מחלוקת בשבח ממון, אבל בשבח יוחסין לכו"ע אינה מקודשת דאיני רוצה מנעל גדול ממידתי

ותנ"ה: דמודה ר"ש דאם הטעה לשבח יוחסים - אינה מקודשת.

ר"א: מתניתין גם דיקא, דקתני: ע"מ שאני כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ממזר ונמצא נתין, דאינה מקודשת, ולא חלק ר"ש.

דדוקא כשתרוייהו שבח ממון כמו בבת או שפחה מגודלת מדחלק ברישא חלק בסיפא, משא"כ בשבח יוחסין אי חלק צריך למיתני

ב. אב"א: ה"נ שבח יוחסין דמגודלת היינו חשובה ותספר דבריו לשכנותיה ותזלזל בו

על מנת שאני קריינא,

ת''ק: כיון שקרא ג' פסוקים בבית הכנסת – הר"ז מקודשת,

ר"י: עד שיקרא ויתרגם. והיינו תרגום דידן [דבדידיה הר"ז בדאי והמוסיף עליו מחרף ומגדף]

וה"מ: דא"ל קריינא, אבל אמר לה קורא אני, עד שיקרא תורה נביאים וכתובים בדיוק.

על מנת שאני שונה

חזקיה: הלכות, ור' יוחנן: תורה.

מיתיבי: איזו היא משנה? ר"מ: הלכות, ר"י: מדרש! מאי תורה? מדרש תורה.

וה"מ: דאמ"ל תנינא, אבל אמר לה תנא אנא, עד דתני הילכתא ספרא וסיפרי ותוספתא.

ע"מ שאני תלמיד

- אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא,

אלא כל ששואלין אותו בכ"מ דבר אחד בלימודו ואומרו, ואפילו במסכתא דכלה.

על מנת שאני חכם

- אין אומרים כחכמי יבנה, כר' עקיבא וחביריו,

אלא כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה.

על מנת שאני גבור

- אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה,

אלא כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו.

על מנת שאני עשיר

- אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה,

אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו.

על מנת שאני צדיק,

אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו.

על מנת שאני רשע,

אפילו צדיק גמור - מקודשת, שמא הרהר דבר ע"ז בדעתו.

א. עשרה קבים חכמה ירדו לעולם, תשעה נטלה א"י, ואחד כל העולם.

ב. י' קבים יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים, ואחד כל העולם.

ג. י' קבים עשירות ירדו לעולם, ט' נטלו רומיים קדמונים, וא' כל העולם.

ד. י' קבים עניות ירדו לעולם, ט' נטלה בבל, ואחד כל העולם.

ה. י' קבים גסות ירדו לעולם, ט' נטלה עילם, ואחד כל העולם.

וחנופה וגסות הרוח ירדה לבבל אלא שנשתרבבה לשם ד'ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים, ואומר אל המלאך הדובר בי אנה המה מוליכות את האיפה, ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער',

דיקא דתני: לבנות לה בית, ש"מ.

והך: דסימן לגסות עניות דתורה, ד'אחות לנו קטנה ושדים אין לה',

וא"ר יוחנן: זו עילם, שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד.

א. עשרה קבים גבורה ירדו לעולם, תשעה נטלו פרסיים וכו'.

ב. עשרה קבים כנים ירדו לעולם, תשעה נטלה מדי כו'.

ג. עשרה קבים כשפים ירדו לעולם, תשעה נטלה מצרים כו'.

ד. עשרה קבים נגעים ירדו לעולם, ט' נטלו חזירים כו'.

ה. עשרה קבים זנות ירדו לעולם, תשעה נטלה ערביא כו'.

ו. עשרה קבים עזות ירדו לעולם, תשעה נטלה מישן כו'.

ז. עשרה קבים שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים כו'.

ח. עשרה קבים שכרות ירדו לעולם, תשעה נטלו כושים כו'.

ט. עשרה קבים שינה ירדו לעולם, תשעה נטלו עבדים,

ואחד נטלו כל העולם כולו.

ע"מ שאני כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ממזר ונמצא נתין, בן עיר ונמצא בן כרך, בן כרך ונמצא בן עיר,

על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב,

על מנת שיש לו בת או שפחה מגודלת ואין לו, או על מנת שאין לו ויש לו, על מנת שאין לו בנים ויש לו, או על מנת שיש לו ואין לו,

ובכולם אף שאמרה בלבי היה להתקדש לו, - אינה מקודשת.

וכן היא שהטעתו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום