קידושין דף מח עמוד א

פרק שני

חלקו במלוה על פה: ברב: מנה לי בידך תנהו לפלוני, במעמד שלשתן - קנה,

אם דברי רב בפקדון, ולא במלוה, או ל''ש מלוה ול"ש פקדון.

נימא כתנאי: התקדשי לי בשטר - דלר"מ: אינה מקודשת, ולר"א: מקודשת,

וחכ"א: שמין הנייר, אם יש בו שו"פ מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת.

ולא בשט"ח דאחרים דלר"מ הא מקודשת וקשיא אדידיה

א. רנב"י: כאן מיירי שקדשה בשטר שאין עליו עדים,

ור"מ לטעמיה דעדי חתימה כרתי. ור"א לטעמיה', דעדי מסירה כרתי.

ורבנן מספק"ל אי כר"מ אי כר"א,

הלכך שמין הנייר, אם יש בו שו"פ מקודשת ואם לא אינה מקודשת.

ב. חלקו בר''ל: כגון שכתבו שלא לשמה, וחלקו בר"ל, [אי מקשינן הויה ליציאה]

דבעי ר"ל: שטר אירוסין שכתבו שלא לשמה, אי מקיש הויה ליציאה דבעי' לשמה או הויות להדדי מקשינן ככסף שלא בעי לשמה,

והדר פשטה: 'ויצאה והיתה' - מקיש הויה ליציאה, וחלקו בר"ל

ג. כו''ע כר''ל וחלקו: ואב"א: דכ"ע אית לדר"ל, וכאן חלקו: בכתבו לשמה ושלא מדעתה,

רבא ורבינא: מקודשת, ר"פ ור"ש: אינה מקודשת.

דתניא: עשה לי שירים נזמים וטבעות ואקדש אני לך,

לר"מ: כיון שעשאן מקודשת, וחכ"א: אינה מקודשת עד שיגיע ממון לידה.

ולכאו': מיירי בממון אחר [דלא יתכן דבאותו ממון לת"ק לא]

לכו"ע: ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וחלקו אי מקדש במלווה מקודשת

- ודחי': דכו''ע מקדש במלווה אינה מקודשת,

א. וכאן חלקו: רק בישנה לשכירות מתחילה ועד סוף,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום