פסחים דף נו עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

משנה.

ששה דברים עשו אנשי יריחו, על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם.

ואלו הן שלא מיחו בידם: מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר.

ואלו שמיחו בידם: מתירין גמזיות של הקדש, ואוכלין מתחת הנשרים בשבת, ונותנין פאה לירק.

- ומיחו בידם חכמים.

• ת"ר: ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו.

גירר עצמות אביו על מטה של חבלים, כיתת נחש הנחשת, גנז ספר רפואות - והודו לו.

ועל שלשה לא הודו לו: קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור - ולא הודו לו.

סתם מי גיחון העליון - ולא הודו לו, עיבר ניסן בניסן - ולא הודו לו.

מרכיבין דקלים כל היום וכו'.

• אר"י: הביאו הדס לח ושכר דפנה וקמח שעורים שהיה בכלי שלא עברו עליו מ' יום והרתיחום ושפכו ללב הדקל וכל שהיה בד' אמות של הדקל אי לא עשו לו כן היה מתייבש מיד.

ראבד"ר הניחו ענף צעיר [או זכר] לסדק שהיו עושין בענף גדול [או ענף נקבה העושה פירות]

וכורכין את שמע.

ר"י שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ולא היו מפסיקין.

רבא: מפסיקין היו אלא שהיו אומרים היום על לבבך דמשמע: היום על לבבך, ולא מחר על לבבך.

• ת"ר: כיצד היו כורכין את שמע?

ר"מ: אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין.

ר"י: מפסיקין היו, אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ואנן אמרי כדרשב"ל: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו.

אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד.

באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

אמרי רבנן: היכי נעביד? נאמרוהו - לא אמרו משה רבינו, לא נאמרוהו - אמרו יעקב. התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי.

• אר"י מר"א: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה, אם תאמר יש לה גנאי, לא תאמר יש לה צער. התחילו עבדיה להביא בחשאי.

א"ר אבהו: התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינין. ובנהרדעא דליכא מינין - עד השתא אמרי לה בחשאי.

• ת"ר: ששה דברים עשו אנשי יריחו, שלשה ברצון חכמים ושלשה שלא ברצון חכמים.

ואלו ברצון חכמים- לר"מ: מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין לפני העומר.

ואלו שלא ברצון חכמים: גודשין לפני העומר, ופורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות ויו'ט, ומתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה.

א"ל ר"י: אם ברצון חכמים היו עושין - יהו כל אדם עושין כן.

אלא: אלו ואלו שלא ברצון חכמים היו עושין, על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם.

ואלו שלא מיחו בידם: מרכיבין דקלים כל היום, כורכין את שמע, וגודשין לפני העומר.

ואלו שמיחו בידם: מתירין גמזיות של הקדש, של חרוב ושל שקמה, ופורצין פרצות בגנותיהן ופרדסיהן להאכיל נשר לעניים בשבתות וימים טובים בשני בצורת, נותנין פיאה לירק, ומיחו בידם חכמים.

[ולר"י מוחקים קצירה מהברייתא דהיא ברצון חכמים, ורק הגדישה היתה שלא ברצונם ]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום