פסחים דף נד עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• ת"ר: עשרה דברים נבראו בער"ש בין השמשות, ואלו הן: באר, ומן, וקשת, הכתב, והמכתב, והלוחות, קברו של משה, ומערה שעמד בה משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים.

וי"א: אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, וי"א אף המזיקין, וי"א: אף בגדו של אדם הראשון.

• ת"ר: שבעה דברים מכוסים מבני אדם, אלו הן: יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין,

ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע במה משתכר,

ומלכות בית דוד מתי תחזור, ומלכות חייבת מתי תכלה.

• ת"ר: שלושה דברים עלו במחשבה ליבראות, ואם לא עלו - דין הוא שיעלו:

על המת שיסריח, ועל המת שישתכח מן הלב, ועל התבואה שתרקב. וי"א: על המטבע שיצא.

מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב - עושין.

מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה - אין עושין.

ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רשב"ג: לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם.

שמואל: אין תענית ציבור בבבל אלא ט' באב בלבד.

וביה"ש שלו מותר והך דאוכלין ושותין מבעו"י. למעוטי משחשיכה.

והך דאין בין ט' באב ליוה"כ אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר. היינו לקביעא דירחא [לעשות ב' ימים]

דרש רבא: עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו, כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור.

וכן אמרו מדר"יו והך דאמר דט' באב אינו כתע"צ א. היינו לנעילה. דאינה חובה אלא רשות ולוואי שיתפלל אדם כל היום.

[וא"א למימר דהוא למלאכה.

- דהא בהדיא לתיא במקום שנהגו וגם רשב"ג אסר רק מצד יוהרא ולא מצד איסור]

ב. ואב"א: אינו כתע"צ לכ"ד ברכות דמי שענה וכו'. [ו' יתרים על י"ח]

ג. לר"פ אינו כתע"צ אינו כראשונות, אלא כאחרונות דאסור לאכול ביה"ש שלהן, ואסורה.

והך דאין בין ט' באב ליוה"כ אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר. היינו לקביעא דירחא. הא לכל דברים - זה וזה שוין.

מסייע לר"א: אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים בט' באב, כדרך שאסור להושיט אצבעו ביוה"כ.

והך דאין בין ט' באב לתענית ציבור אלא שזה אסור בעשיית מלאכה, וזה מותר בעשיית מלאכה במקום שנהגו. היינו לענין קולא אבל לענין חומרא וודאי שכל שיש בתע"צ כאיסור רחיצה אסור ויותר מכך דאף פניו ידיו ורגליו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום