פסחים דף נב עמוד ב

פרק שלישי

שלש ארצות לביעור, יהודה, ועבר הירדן, וגליל. [שיהו אוכלין בב"א עד דיכלה אחרון שבה]

ושלש ארצות בכל אחת ואחת.

'ולבהמתך ולחיה אשר בארצך' כל זמן שחיה אוכלת מן השדה - האכל לבהמה שבבית.

כלה לחיה אשר בשדה - כלה לבהמתך מן הבית.

וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל, ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה.

• ת"ר: פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ - מתבערין בכל מקום שהן.

רשב"א: יחזרו למקומן ויתבערו, 'בארצך' - קרי ביה בארץ, בארצך, א"נ מאשר בארצך.

רב ספרא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ, הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית.

לוו בהדיה רהבדר"א ור"כ ושאלם אי יש ששמע מר"ב דהלכא כרשב"א.

וא"ל ר"כ דכך אמר ר"א הלכה כרשב"א.

וא"ל ר"ה בדר"א מרבי אבהו: אין הלכה כרשב"א.

רב ספרא: נקוט הא כללא דר"ה בידך, דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא.

דא"ר מר"י: הר הבית סטיו כפול היה, סטיו לפנים מסטיו.

קרי עליה רב יוסף: עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו - כל המיקל לו מגיד לו.

רבי אילעאי קצץ בשביעית דקל לעצים - שהיו עליו תמרים קטנים שלא בושלו.

והוקשה דל'אכלה' ולא להפסד.

ואין לחלק דהיכא דלא נחית לפירא לא דהא ר"נ מרב"א דמתחלי דערלה אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי. והא הוא נעשה בכופרי ואעפ"כ קרי להו פירי.

ואין לומר דס"ל כר' יוסי דסמדר אסור מפני שהוא פירי. - וחלקו רבנן עליה.

שדחה לזה ר"ש מנהרדעא: דרבנן לא חלקו על רבי יוסי בשאר אילנות?

דתנן: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית?

ב"ש: כל האילנות משיוציאו.

וב"ה: החרובין משישרשרו, והגפנים משיגריעו.

והזיתים משיניצו, ושאר כל האילנות משיוציאו.

וא"ר אסי: הוא בוסר, הוא גירוע, הוא פול הלבן והיינו שיעורו כפול הלבן.

והיינו רבנן דס"ל בוסר - אין, סמדר - לא, וקתני: שאר כל האילנות משיוציאו.

אלא רבי אילעאי קצץ בדקל זכר שא"צ התמרים עוד לעץ.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום