פסחים דף מט עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• ת"ר: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם.

לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור.

לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות.

לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה.

לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות.

ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ.

ועל בנותיהן הוא אומר 'ארור שכב עם כל בהמה'.

• רבי: עם הארץ אסור לאכול בשר 'זאת תורת הבהמה והעוף' כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף.

• אר"א: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה.

• אר"א: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנא' 'כי הוא חייך וארך ימיך', על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כ"ש.

• רשב"נ מרי"ו: עם הארץ מותר לקורעו כדג. ארשב"י: ומגבו.

• אר"ע: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור.

אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב!

אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם.

• ר"מ: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים.

• ר"א: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו.

• ר"ח: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, 'תורה צוה לנו משה מורשה' אל תקרי מורשה אלא מאורסה.

• גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לת"ח, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן.

• תנא: שנה ופירש - יותר מכולן.

• ת"ר: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ:

אין מוסרין להן עדות.

ואין מקבלין ממנו עדות.

ואין מגלין להן סוד.

ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים.

ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה.

ואין מתלוין עמהן בדרך.

וי"א: אף אין מכריזין על אבידתו.

ות"ק - זמנין דנפיק ממנו זרעא מעליא ואכיל ליה, שנא' 'יכין וצדיק ילבש'.

וכן מי שיצא וכו'.

למימרא דרבי מאיר ס"ל כביצה הוא דחשיב, ור"י ס"ל כזית נמי חשיב.

ורמינהי: עד כמה הן מזמנין - עד כזית, ולר"י: עד כביצה.

א. רי"ו: מוחלפת השיטה.

ב. אביי: לעולם לא תיפוך, שם בקראי פליגי, כאן בסברא פליגי.

שם בקראי פליגי, דר"מ ס"ל ואכלת זו אכילה ושבעת - זו שתיה, ואכילה בכזית.

ור"י ס"ל 'ואכלת ושבעת' - אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו - בכביצה.

כאן בסברא פליגי. דר"מ ס"ל: חזרתו כטומאתו, מה טומאתו בכביצה - אף חזרתו בכביצה.

ור"י ס"ל: חזרתו כאיסורו, מה איסורו בכזית - אף חזרתו בכזית.

תניא, רבי נתן אומר: זה וזה כשתי ביצים, ולא הודו לו חכמים.

• 'והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון'.

יקרות וקפאון- ר"א: זה אור, שיקר בעולם הזה, וקפוי [קל וצף] לעולם הבא.

רי"ו: אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא.

וריב"ל: אלו בני אדם, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא.

• כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד. כי הדר, אמר ליה אבוה: מאי חזית? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה.

א"ל: בני, עולם ברור ראית. - ואנן היכי שם? - כי היכי דאיתו אנן כאן, הכי איתינן שם.

ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן.

ולאו רבי עקיבא וחביריו - משום הרוגי מלכות ותו לא? - אלא: הרוגי לוד.

'ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה'. 'מצלות הסוס'.

ריב"ל: עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים, עד שהסוס רץ ומציל.[צל]

ר"א: כל מצילות שתולין לסוס בין עיניו יהיה קדש לה'.

ורי"ו: כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל - יהיה קדש לה'.

למ"ד 'כל ביזה שבזזו ישראל - היינו ד'והיה הסירות בבית ה' כמזרקים לפני המזבח'.

ולמ"ד בהנך תרתי הך 'והיה הסירות בבית ה'- מילתא אחריתי שמתבקשים מתנדבים ומביאים

למ"ד ביזה - היינו ד'ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות.

ולמ"ד הנך תרתי הך 'ולא יהיה כנעני' רי"ר: אין כאן עני.

וכנעני איקרי תגר.

א. 'וירא שם יהודה בת איש כנעני והרי וודאי אינו כנעני ממש שהרי אברהם הזהיר את יצחק.

בא יצחק והזהיר את יעקב, ויהודה הלך ונשא?

אלא כרשב"ל: בת גברא תגרא, ד'כנען בידו מאזני מרמה'.

ב. מ'אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.

• 'והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'.

ראב"ח לא כעוה"ז העוה"ב, העוה"ז על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעוה"ב - כולו הטוב והמטיב.

ושמו אחד, מאי אחד, אטו האידנא לאו שמו אחד הוא?

• ארנב"י לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה - נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת.

אבל לעולם הבא כולו אחד - נקרא ביו"ד ה"י, ונכתב ביו"ד ה"י.

• סבר רבא למדרשה בפירקא. אמר ליה ההוא סבא: לעלם כתיב.

רבי אבינא רמי: כתיב 'זה שמי לעלם, וזה זכרי לדר דר'.

אמר הקב"ה: לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה"א, ונקרא אני באל"ף דל"ת.

הדרן עלך אלו עוברין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום