פסחים דף נב עמוד א

פרק שלישי

ר"ס לר"א: אנן דידעינן בקביעא דירחא ביישוב לא עבידנא - מפני שינוי המחלוקת.

במדבר א"ל ר"א: דמותר.

רנב"א הלך מבי רב לפומבדיתא ביו"ט שני של עצרת, שמתיה רב יוסף.

ולא הלקהו משום שנידוי חמור יותר דהרי במערבא עושים מנין למלקות ולא לנידוי מחומרתו.

א"ד: שרב יוסף חייבו וכשאמרו לו משמיה דרב ושמואל דעל חילול יו"ט שני של גלויות מנדים.

א"ל דה"מ אדם רגיל אבל ת"ח מקילים בעונשו דבמערב מימנו על מלקות ולא אשמתא.

כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו'.

א. מיירי ביצא ממקום שלא כלו וכלו אח"כ למקום שלא כלו דלת"ק א"צ לבער שהוציאם בהיתר ולר'י צריך לבער דהא אינם יכולים לצאת ולהביא משם שכבר כלו שם.

ב. אביי ה"ק: או ממקום שלא כלו למקום שכלו, והחזירן למקומן ועדיין לא כלו - אין חייב לבער.

ר"י: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו - והא כלו להו.

רב אשי יקשה לומר כן בדעת ר"י וכי גב החמור קלט לקדושת הפירות לאוסרם במק"א.

ג. אלא אר"א: בפלוגתא דהני תנאי דתנן: הכובש שלשה כבשין בחבית אחת.

ר"א: אוכלין על הראשון.

ר"יה: אף על האחרון.

ר"ג: כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית.

והלכה כדבריו. – וא"כ ר"י כר"ג דכאן.

ד. רבינא: בפלוגתא דהני תנאי, דתנן: אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער.

רשב"ג: אוכלין על של בין הכיפין, ואין אוכלין על שבין השיצין. [ור"י כרשב"ג]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום