פסחים דף נד עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

הך דאין מברכין על האור אלא במוצ"ש, הואיל ותחילת ברייתו הוא.

וכיון שרואה - מברך מיד. ר"י: סודרן על הכוס. – והיינו באור היוצא מן העצים ומן האבנים.

והך דארי"ו הלכה כר"י הך באור ששבת היינו במוצאי יו"כ שיש בו חידוש.

וכן הוא היישוב לגבי סתירה דומה בבריתות.

רבי מפזרן [בשמים ואש], רבי חייא מכנסן [על הכוס]

ריב"א: אף שרבי מפזרן - חוזר וסודרן על הכוס, כדי להוציא בניו ובני ביתו.

ואור [דידן] במוצ"ש איברי, ואור דגיהנום בער"ש.

דתניא: עשרה דברים נבראו בער"ש בין השמשות, אלו הן: באר, והמן, וקשת, כתב, ומכתב, והלוחות, וקברו של משה, ומערה שעמד בו משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים.

רבי נחמיה אומר משום אביו: אף האור והפרד.

רבי יאשיה אומר משום אביו: אף האיל והשמיר.

ר"י אומר: אף הצבת.

הוא היה אומר: צבתא בצבתא מתעבדא, וצבתא קמייתא - בריה בידי שמים היא.

א"ל: אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון- ובריה בידי אדם היא.

והך דשבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם.

ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, וביהמ"ק, ושמו של משיח.

תורה – ד'ה' קנני ראשית דרכו'.

תשובה – ד'בטרם הרים ילדו' וכתיב 'תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם'.

גן עדן - ד'ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם'.

גיהנם - ד'כי ערוך מאתמול תפתה'.

כסא הכבוד וביהמ"ק – ד'כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו'.

שמו של משיח – ד'יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו'.

הך גיהנום שנברא היינו חללה הוא דנברא קודם שנברא העולם, אבל אש הגיהנום בער"ש.

והך דאור שברא הקב"ה בשני בשבת - אין לו כבייה לעולם, שנאמר 'ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה'.

ואר"ב בדר"ע: מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת - מפני שנברא בו אור של גיהנם.

ואר"א: אף שלא נאמר בו כי טוב חזר וכללו בששי, ד'וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'.

אלא: חללה קודם שנברא העולם, ואור דידיה בשני בשבת.

ואור דידן, במחשבה עלה ליבראות בער"ש, ולא נברא עד מוצ"ש.

דתניא, רי"ס: שני דברים עלו במחשבה ליבראות בער"ש ולא נבראו עד מוצ"ש, ובמוצ"ש נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה, והביא ב'אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור.

והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד.

רשב"ג: פרד בימי ענה היה שנאמר 'הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר'.

דורשי חמורות היו אומרים: ענה פסול היה, לפיכך הביא פסול לעולם.

ד'אלה בני שעיר החרי', וכתיב 'אלה בני צבעון ואיה וענה'.

אלא, מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה.

ולא אמרי' דתרי ענה הוו [ואמר דבר שבור מלכא לא אמר שבור מלכא או שמואל או רבא]

- ד'הוא ענה' - הוא ענה דמעיקרא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום