סנהדרין דף נו עמוד ב

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שבע מצות נצטוו בני נח: [+ג]

דינין, וברכת השם, ע''ז, גלוי עריות, שפ"ד, וגזל, ואבר מן החי.

ח. רחב''ג: אף על הדם מן החי. ט. ר''ח: אף על הסירוס, י. ר''ש: אף על הכישוף

רבי יוסי כל האמור בפרשת כישוף - בן נח מוזהר עליו.

לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודורש אל המתים וגו' ובגלל התועבת האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך, ולא ענש אא''כ הזהיר.

רבי אלעזר אף על הכלאים. מותרין בני נח ללבוש כלאים, ולזרוע כלאים, ואין אסורין אלא בהרבעת בהמה ובהרכבת האילן.

מנה''מ ארי''ו: ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל.

ויצו - אלו הדינין, וכן אומר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו

ה' - זו ברכת השם, וכן הוא אומר ונקב שם ה' מות יומת.

אלהים - זו ע''ז, וכן הוא אומר לא יהיה לך אלהים אחרים.

על האדם - זו שפיכות דמים, וכן הוא אומר שפך דם האדם וגו'.

לאמר - זו גילוי עריות, וכן אומר לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר.

מכל עץ הגן - ולא גזל, אכל תאכל ולא אבר מן החי.

רי''צ תני איפכא: אלהים זו דינין. ונקרב בעל הבית אל האלהים

ויצו - זו ע''ז סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם וגו'.

עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו.

נפק''מ נכרי שעשה עבודה זרה ולא השתחוה לה.

למ''ד עשו - משעת עשייה מיחייב,

למ''ד כי הואיל הלך - עד שהלך אחריה ועבד לה

רבא: וכי יש מ''ד גוי שעשה ע''ז ולא השתחווה לה חייב

והתניא בע''ז דברים שב''ד ישראל ממיתין עליהן - בן נח מוזהר עליהן,

אין ב''ד ישראל ממיתין עליהן - אין בן נח מוזהר עליהן.

לאו למעט נכרי שעשה ע''ז ולא השתחוה לה?

- אר"פ: למעט גיפוף ונישוק. שלא כדרכה

ואף דתניא עשר מצות נצטוו ישראל במרה,

ז' שקיבלו עליהן בני נח, והוסיפו עליהן: דינין, ושבת, וכיבוד אב ואם.

דינין - שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט,

שבת וכיבוד אב ואם - כאשר צוך ה' אלהיך, - במרה.

- תירץ רב''א: לא נצרכה אלא לעדה ועדים והתראה.

- א''כ, מאי והוסיפו עליהן דינין?

אלא אמר רבא: לא נצרכה אלא לדיני קנסות. - אכתי והוסיפו בדינין מיבעי ליה!

- אלא ראב''י לא נצרכה אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר.

- והא בני נח לא איפקוד? - והתניא: כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר - כך נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר!

- אלא רבא: האי תנא דבי מנשה הוא דמוציא דינים וברכת ה' ועייל סירוס וכלאים.

ר''י אדם הראשון לא נצטווה אלא על ע''ז, ויצו ה' אלהים על האדם.

ריב''ב: אף על ברכת השם, ויש אומרים: אף על הדינים.

הך דרב אלהים אני - לא תקללוני, - לא תמירוני, ע''ז יהא מוראי עליכם.

כמאן - כיש אומרים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום