סנהדרין דף נז עמוד א

פרק שישי

תנא דבי מנשה לא דריש ויצו, הני – כל מצוה בפנ''ע כתובה

ע''ז וגל''ע דותשחת הארץ לפני האלהים, תדרי''ש דבר ערווה וע''ז

דבר ערוה - דכי השחית כל בשר את דרכו.

ע''ז - דפן תשחתון ועשיתם וגו'. ואידך אורחייהו מגלי.

שפיכות דמים - דשפך דם האדם וגו'. ואידך קטלייהו קמגלי.

גזל דכְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם- ולא כירק גנה. ואידך להתיר בשר

אבר מן החי אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ ואידך: להתיר שרצים

סירוס - דשרצו בארץ ורבו בה, ואידך - לברכה בעלמא.

כלאים - דמהעוף למינהו. ואידך - לצותא בעלמא.

א. רב יוסף על שלש מצות בן נח נהרג: -ג''ע, שפ''ד, וברכת השם.

מתקיף ר"ש: בשלמא שפיכות דמים - דשפך דם האדם וגו'.

הנך מנ''ל? אי משפ''ד אפי' כולם, ואי מאיש איש גם ע''ז נרבה

ב. אלא ר''ש: אמרי בי רב: על ארבע מצות בן נח נהרג.- ואזהרתן זו מיתתן.

דברים שב''ד ישראל ממיתין עליהן - בן נח מוזהר עליהן. אבל

- ארנב''י: אזהרה שלהן זו היא מיתתן.

ג. כל תלמידי רב על שבע מצות בן נח נהרג. התורה גילתה בחד וה''ה לכולם

- ועל הגזל בן נח נהרג

והך דתניא: על הגזל, גנב וגזל, וכן יפת תואר, וכיוצ''ב- נכרי בנכרי ונכרי בישראל - אסור, וישראל בנכרי - מותר.

תני אסור [ולא חייב] איידי דסיפא דישראל בנכרי מותר

ושם א''א לכתוב אסור ומותר דהא נכרי רועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין

א. ראב''י: לא נצרכה אלא לפועל בכרם.

קשה ממ''נ בשעת גמר מלאכה היתר הוא, שלא בשעת גמר גזל הוא

ב. ר''פ: אלא לפחות משוה פרוטה.

ואף שנכרי בישראל בר מחילה מ''מ בזמן גניבה יש צער

קשה איך נכרי בנכרי כיוצ''ב, אם אינן בני מחילה גזל גמור הוא

ג. ראבדר''א: אלא לכובש שכר שכיר. שישראל בנכרי מותר.

-מר''ח: בן נח שייחד שפחה לעבדו, ובא עליה - נהרג עליה.

רק כריב''ש כשיכול הנרדף להציל עצמו בחד מאבריו ולא הציל – נהרג.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום