סנהדרין דף סו עמוד א

פרק שישי

המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת.

מכלל דיש חילול שבת שאין חייבין על שגגתו חטאת ועל זדונו כרת,

והיינו תחומין וכר''ע, הבערה ואליבא דרבי יוסי.

המקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם.

קללם בכנוי, רבי מאיר מחייב, וחכמים פוטרין.

היינו רבי מנחם בר'י: 'בנקבו שם יומת', - שאינו חייב עד שיקללם בשם.

ת"ר: 'איש איש' - לרבות בת, טומטום, ואנדרוגינוס.

'אשר יקלל את אביו ואת אמו'

רבי יאשיה: אפי אביו שלא אמו ואמו שלא אביו

רבי יונתן: משמע שניהן כאחד ומשמע אחד בפנ"ע, עד שיפרוט לך הכתוב יחדו.

'מות יומת' - בסקילה. 'דמיו בו' ולהלן 'דמיהם בם' מה להלן אף כאן בסקילה

'אלהים לא תקלל' לאזהרה.

באביו דיין - הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל,

אביו נשיא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא תאר,

לא דיין ולא נשיא אתה דן בנין אב משניהם לא ראי דיין שאתה מצווה על הוראתו, כראי נשיא - שאי אתה מצווה על הוראתו.

ולא ראי נשיא שאתה מצווה על המראתו, כראי דיין - שאי אתה מצווה על המראתו.

הצד השוה שבהם שהן בעמך, ואתה מוזהר על קללתן - אף אני כזה

ואפי' דצד שווה שבהן גדלותן גרמה להן – מ"מ לא תקלל חרש' באומללים שבעמך הכתוב מדבר.

ואין לדחות שחרשותו גרמה לו דנשיא ודיין יוכיחו ולהיפך וחזר הדין לצד השווה שבהן

ואין לדחות שכן משונין -דא"כ ל"ל 'אלהים' אם אינו ענין לגופו - תנהו ענין לאביו.

ואפי' למ"ד 'אלהים' קודש' מהך דכתבינן 'לא תקלל' ש"מ תרתי

דתניא: לרי"ש 'אלהים' - חול, ולר"ע 'אלהים' קדש

ותניא, ראב"י: אזהרה למברך את השם ת"ל 'אלהים לא תקלל'.

למ"ד אלהים חול - גמר קודש מחול, למ"ד אלהים קודש - גמרינן חול מקודש.

וא"כ למ"ד קודש א"ל דילפי חול מקודש דלא תקלל ש"מ תרתי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום