סנהדרין דף סד עמוד ב

פרק שישי

רבי ינאי: אינו חייב עד שימסרנו לכומרין. ד'ומזרעך לא תתן להעביר למלך'.

ותנ"ה: 'לא תתן'. העביר ולא מסר פטור

'להעביר' מסר למולך ולא העביר פטור

מסר והעביר שלא למולך או מסר והעביר למולך ולא באש, פטור.

נאמר כאן להעביר להלן לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש,

מה להלן באש - אף כאן באש, ומה כאן מולך - אף להלן מולך.

• ראבד"ר: העביר כל זרעו - פטור, ד 'מזרעך' ולא כל זרעך.

• בעי רב אשי: העבירו סומא מהו, ישן מהו, בן בנו ובן בתו מהו?

תפשוט חדא, דתניא: 'כי מזרעו נתן למלך', 'לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש'

בן בנו ובן בתו ת"ל 'בתתו מזרעו'.

• תנא פתח זרעו - לזרע כשר, וסליק 'בתתו מזרעו'- אף לזרע פסול.

ה"ד אביי: שורת אבנים באמצע ואש מכל צד, רבא: קופץ משפה לשפה

ת''כ דרבא: אינו חייב עד שיעבירנו דרך עברה, העבירה ברגל - פטור.

ואינו חייב אלא על יוצאי יריכו. והיינו רק בנו ובתו דחייב ולא אביו ואמו אחיו ואחותו דפטור

העביר עצמו - פטור, וראבר"ש: מחייב.

אחד למולך ואחד לשאר ע"ז חייב. ראבר"ש: למולך - חייב, שלא למולך פטור.

עולא: טעמא דראבר"ש: 'לא ימצא בך' - בך בעצמך.

ולרבנן לא דרשי בך דתנן: אבידתו ואבידת אביו - שלו קודמת.

ואמרי טעמא ד'אפס כי לא יהיה בך אביון' שלו קודמת לשל כל אדם. והתם מאפס.

ריב"ח: שלש כריתות בע"ז למה? אחת לכדרכה ואחת לשלא כדרכה, ואחת למולך.

- ולמ"ד מולך ע"ז היא, כרת במולך - למעביר בנו שלא כדרכה.

ולמ"ד, מגדף ע"ז היא, כרת במגדף לר"ע 'הכרת תכרת', הכרת בעוה"ז, 'תכרת' לעוה"ב.

א"ל רבי ישמעאל: והלא כבר נאמר ונכרתה, וכי שלשה עולמים יש?

אלא: ונכרתה' בעוה"ז, הכרת' לעוה"ב, תכרת - דברה תורה כלשון בנ"א.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום