בכורות דף טו עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"ד 'תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ' אין לך בהן היתר אכילה אלא משעת זביחה ואילך, אבל פודין את הקדשים להאכילן לכלבים.

א. וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן.

ה"ד אם התעברו ונולדו לאחר פדיונן, למה אסורים? ולד צבי ואיל הם! אלא שהתעברו לפני פדיונן ונולדו לאחר פדיונן, הא נולדו לפני פדיונן - קדושים גם כן,

מדת"ר: 'זָכָר' - לרבות את הולד, 'וּנְקֵבָה' - לרבות את התמורה, ואין לי אלא ולד תמימין ותמורת תמימים, ולדי בעלי מומין ותמורת בעלי מומין מנין - כשהוא אומר אם זכר - לרבות ולד בעלי מומין, אם נקבה - לרבות תמורת בעלי מומין.

ולדות שנולדו אחר פדיון אמן

אותן ולדות שלאחר פדיונן, מה תהא עליהן? אם נולדו לפני פדיונן - חלקו בהם,

יש למ"ד: קדושים להקרבה, ויש למ"ד: קדושים לרעייה,

ושלאחר פדיונן מה תהא עליהן? אר"ה: כונסן לכיפה והן מתין, שהרי איך נעשה?

להקריבם - מכח קדושה דחויה באו, לפדותם - אינם חזקים לתפוס פדיונן.

אמרו במערבא מדר"ח: סמוך לפדיון אמן בעודם במעיה מתפיסן לשם אותו זבח,

וטעמא: אמר רבי לוי: גזירה שמא יגדל מהן עדרים עדרים.

בעא רבינא מרב ששת: מהו שמתפיסן לכל זבח שירצה? א"ל: אין מתפיסן,

מ"ט: שלמד 'בִּשְׁעָרֶיךָ בִּשְׁעָרֶיךָ' מבכור, מה בכור אין מתפיסן לכל זבח שירצה, ד'אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבוּכַּר לַה' בבהמה וגו' לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אוֹתוֹ', אף אלו אין מתפיסן לכל זבח שירצה.

ברייתא: קדם מום להקדש ולהפך

ת"כ דר"ש: קדשים שקדם מום קבוע להקדישן ונפדו - חייבין בבכורה ובמתנות,

בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן, הגוזז והעובד בהן אינו סופג את הארבעים.

בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן - אין עושין תמורה,

ולפני פדיונן - מועלין בהן, ולאחר פדיונן - אין מועלין בהן,

וולדותיהן חול, ונפדין תמימים, ומתפיסן לכל זבח שירצה,

כללו של דבר: הרי הן כחולין לכל דבריהם, אין לך בהם אלא מצות עלוי בלבד.

אבל קדם הקדישן את מומן, או מום עובר להקדישן ולאחר מכאן נולד מום קבוע, ונפדו - פטורין מן הבכורה ומן המתנות, בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן

הגוזז והעובד בהן סופג את הארבעים, ובין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן - עושין תמורה,

לפני פדיונן - מועלין בהן, ולאחר פדיונן אין מועלין בהן, וולדותיהן קודש,

ואין ניפדין תמימין, ואין מתפיסן לכל זבח שירצה,

כללו של דבר: הרי הן כהקדש לכל דבריהם, ואין לך בהן אלא היתר אכילה בלבד.

כללו של דבר שברישא - להביא שוחטן בחוץ שפטור,

כללו של דבר שבסיפא - להביא חלבו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום