בכורות דף יד עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה, ובמתנות, ויוצאין לחולין ליגזז וליעבד, ולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ פטור, ואין עושין תמורה, ואם מתו יפדו, חוץ מן הבכור ומן המעשר.

וכל שקדם הקדשן את מומן, או מום עובר להקדשן ולאחר מכאן נולד להן מום קבוע, ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות, ואינן יוצאין לחולין ליגזז וליעבד, ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ חייב, ועושין תמורה, ואם מתו - יקברו.

טעמא דנפדו, הא לא נפדו - פטורין מן הבכורה ומן המתנות:

דקדושת דמים מדחה מן הבכורה ומן המתנות.

ג. ויוצאין לחולין וכו'.

הטעם - שנפדו, אבל לא נפדו - אסורים בגיזה ועבודה,

מסייע לר"א: דאמר שקדשי בדק הבית אסורין בגיזה ועבודה,

ודחי' דאפשר דקדושת דמים למזבח היא שמתחלפת בקדושת הגוף למזבח, ולכן גזרו בהם רבנן,

אבל קדשי בדק הבית - לא.

ד. ולדן וחלבן מותר כו'.

ה"ד אם תאמר שהתעברו ונולדו לאחר פדיונן - פשיטא, חולין הם! אלא שהתעברו לפני פדיונן, ונולדו לאחר פדיונן, הא נולדו לפני פדיונן - אסורים, והאם נפדין תמימים או אין נפדין תמימין?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום