בכורות דף יא עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

לוקח טבלים ממורחין מנכרי

אר"ש ב"נ מרשב"נ מר"ח: הלוקח טבלים ממורחין מן העכו"ם - מעשרן והן שלו, ומיירי שמירחם ישראל מרשות נכרי, מעשרן - דאין קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר, והן שלו - דאמר לו לכהן: באתי מכח אדם שאין אתה יכול לדון עמו.

תנן שם: המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ - בחזקתן למעשר ולשביעית, אצל העכו"ם - כפירותיו של נכרי, ר"ש אומר: דמאי.

אר"א: להפריש - הכל לא חלקו, כשחלקו - ליתנן לכהן, תנא ראשון סבר: ודאי החליפם הנכרי, וצריך לתתם לכהן, ור' שמעון סבר: דמאי.

ישב רב דימי ואומר שמועה זו, א"ל אביי: טעמא - שמסופק לנו אם החליפם אם לא החליפם, הא ודאי החליפם - לדברי הכל צריך לתתם לכהן,

והאמר ר"שבר"ח: הלוקח טבלים מן העכו"ם ממורחין - מעשרן והן שלו! שמא, כאן - בתרומה גדולה, כאן - בתרומת מעשר? הזכרתני דבר, דא"ר יהושע בן לוי: מנין ללוקח טבלים ממורחין מן העכו"ם שהוא פטור מתרומת מעשר, שנאמר 'ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל, טבלים שאתה לוקח מבני ישראל - אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן, טבלים שאתה לוקח מן העכו"ם - אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן.

א. ואם מת נהנים בו.

ומיירי במת בבית הבעלים ונהנה כהן, דס"א כל זמן שלא הגיע לידו לא זכה בו

קמ"ל שמרגע שהפרישו ברשות הכהן הוא

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום