לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בכורות דף יג עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מתיב רב"ח: מצותו כל שלשים יום מכאן ואילך - או פודהו או עורפו,

האם לא מצוה לשהותו כל שלשים יום? לא, מצוה לפדותו כל שלשים יום,

א"כ, מכאן ואילך או פודהו או עובר עליו היה לו לומר!

אלא אמר רבא: ל"ק: זו כר"א שמקיש לבכור אדם, וזו כרבנן שאינם מקישים.

לא רצה לפדותו - עורפו מאחוריו וקוברו.

מצות הפדייה קודמת למצות עריפה, שנא': אם לא תפדה וערפתו.

מצות יעידה קודמת למצות הפדייה, שנא': אשר לא יעדה והפדה.

מצות הייבום קודמת למצות חליצה, בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה;

ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה, אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום.

מצות הגאולה באדון, הוא קודם לכל אדם, שנאמר: ואם לא יגאל ונמכר בערכך.

פרק שני - הלוקח עובר פרתו

הלוקח עובר פרתו של נכרי, והמוכר לו, אע"פ שאינו רשאי, והמשתתף לו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה - פטור מן הבכורה, שנאמר בישראל, אבל לא באחרים.

הכהנים והלוים חייבים, שלא נפטרו מבכור בהמה טהורה אלא מפדיון הבן ומפטר חמור.

סדר הפרקים - חמור לפני פרה

ויקשה שישנה בתחילה עובר פרתו, שקדושת הגוף הוא, ואח"כ ישנה עובר חמורו, שקדושת דמים הוא!

אמרו במערבא, אב"א: מתוך שחביבה לו, כדר"ח,

ואב"א: מתוך שמעטים הלכות בהמה טמאה חתכן ופירשן קודם.

קנין מנכרי - בכסף, בדיניהם שפסקה תורה

ריב"נ מר"ל מר"א: ישראל שנתן מעות לנכרי בבהמתו בדיניהם, אף שלא משך - קנה, וחייבת בבכורה,

ונכרי שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהם, אף שלא משך - קנה, ופטור מן הבכורה.

אמר מר: ישראל שנתן מעות לנכרי בדיניהם, אף שלא משך קנה וחייבת בבכורה. מהו בדיניהם?

אם נאמר בדיניהם של גופו, שבא בק"ו: אם גופו קונה ישראל בכסף, ש'לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה' הקישו הכתוב לאחוזה, מה אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה, אף עבד כנעני נקנה בכסף, כ"ש ממונו

א"כ אפי' בשטר ובחזקה גם!

ועוד, ישראל מישראל יוכיחו, שגופו - קונה בכסף, ממונו - במשיכה!

אלא אמר אביי: בדיניהם שפסקה להם תורה, 'אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ', מיד עמיתך הוא שבמשיכה, אבל מיד נכרי בכסף,

ואימא: מיד נכרי כלל כלל לא!

אמרו: לא ס"ד, ק"ו הוא, אם גופו קונה, כ"ש ממונו

ואימא: מיד נכרי עד שיהיו שתיים כסף ומשיכה! אמרו: והרי ק"ו הוא: גופו - באחת, ממונו בשתים?!

ואימא: או בזה או בזה! אבל דומה ל'עמיתך': מה עמיתך - באחת, אף נכרי גם - באחת.

אמר מר: ונכרי שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהן, אף שלא משך - קנה ופטור מן הבכורה. מהו בדיניהן?

לא בדיניהן דגופו, משום שבא בק"ו: אם גופו של ישראל קונה נכרי בכסף, ש'מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ', כ"ש ממונו

ישראל מישראל יוכיחו, שגופו - קונה בכסף, ממונו - במשיכה!

אלא אמר אביי: בדיניהם שפסקה להם תורה, 'וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ',

'לַעֲמִיתֶךָ' - במשיכה, אבל לנכרי - בכסף,

ואימא: לנכרי כלל כלל לא! אבל ק"ו הוא: אם גופו קנה, כ"ש ממונו

אימא: לנכרי עד שיהיו שתיים! אבל ק"ו הוא: גופו - באחד, ממונו בשתים?!

ואימא: או בזה או בזה! אבל דומה לעמיתך: מה עמיתך - באחת, אף נכרי גם - באחת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום