בכורות דף יז עמוד א

פרק שני

לר"י שיורד תנא ראשון לדורות, היינו שא"ל רשב"ג: אפי' עד עשרה דורות פטורין,

אלא א. חלקו בבכורה לר"ה שאין ת"ק יורד לדורות,

אפי' עד עשרה דורות? א"ל ר"ה: רשב"ג על העמיד עומד, שבו יורד ת"ק לדורות.

ת"ש: המקבל צאן ברזל מן העכו"ם, ולדות פטורין,

לר"י היינו הן וולדותיהן

א"ד: הן וולדותיהן פטורין, וא"ל ר"ה: אמור, הן וולדות - פטור, וולדי ולדות - חייב.

בא רב אושעיא ממתניתא: מנהרדעא והביא ברייתא בידו: רחל בת עז, ועז בת רחל, ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרין.

ר"ה לרבה: כשתיכנס לפני ר"ה, תשאל אותו למה ר''מ מחייב.

לא לבכורה שהרי לר"מ 'אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר' - עד שיהא הוא שור ובכורו שור.

אלא דהא תדר"י: כבשים שצמרן קשה פטורין מראשית הגז, דומגז כבשי יתחמם?

אמר לו: נראה אנחנו, כאן במה מדובר - ברחל שילדה מין עז ואביו תייש, ובחוששין לזרע האב לענין אותו ואת בנו חלקו,

דר"מ סבר: חוששין לזרע האב, ורבנן סברי: אין חוששין לזרע האב:

א"כ, יחלקו בחוששין לזרע האב סתם, במחלוקת חנניה ורבנן!

אלא וברחל בת רחל בת עז. ונחלקו אי הלך אחר אמו או אם אמו ונדמה הוא

ב. ברחל בת עז בת רחל, ונחלקו אי חזרה שיות למקומן.

ג. ר"א: כגון שיש בו מקצת סימנין, וחכמים היינו ר"ש דעד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו.

ארי"ו: מודה ר"מ בשעיר של ר"ח שצריך בן שעירה, ד'אֶחָד' - המיוחד ובא מששת ימי בראשית.

ונלמד מ 'שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב' - פרט לכלאים, 'אוֹ עֵז' - פרט לנדמה!

צריכא, כאן אף מקום שיורד לדורות ושם אף לקרבן נדבה.

א. ראב"י: הכל מודים דאין לוקין על צמרו משום כלאים,

'לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז', מה פשתן - שלא נשתנה, אף צמר - שלא נשתנה.

ב. ר"פ: הכל מודים שצמרו פסול לתכלת, 'לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ'

מה פשתן - שלא נשתנה, אף צמר - שלא נשתנה

ג. רנב"י: הכל מודים שאין צמרו מטמא בנגעים, דבבגד צמר או בבגד פשתים,

מה פשתים - שלא נשתנה, אף צמר - שלא נשתנה.

רב אשי ד. אף אנו נאמר: הדלה הגפן ע"ג תאינה - יינו פסול לנסכים,

דזבח ונסכים, מה זבח - שלא נשתנה, אף נסכים - שלא נשתנו,

ושונה מהדלה פשתן על גבי היגא שיח קוצני ששם אין משתנה משא''כ ביין המודלה ע''ג תאנה משתנה ריחו

רחל שלא ביכרה, וילדה שני זכרים, ויצאו שני ראשיהן כאחת,

רבי יוסי הגלילי אומר: שניהן לכהן, שנאמר הזכרים לה',

וחכ"א: אי אפשר לצמצם, אלא אחד לו ואחד לכהן.

ר"ט: הכהן בורר לו את היפה,

ר"ע: משמנין ביניהן. והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום