בכורות דף יח עמוד א

פרק שני

נימא כתנאי: נמצא ההרוג מכוון בין שתי עיירות נמצא ההרוג מכוון בין שתי עיירות - ת''ק לא היו עורפין, [ומשמע דא"א לצמצם]

ר"א: שתיהן מביאות שתי עגלות, ומשמע דאפשר לצמצם

- ודחי' דאם לת"ק א"א לצמצם, למה לא היו עורפים? יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו!

אלא לאלו התנאים: לכו"ע אפשר לצמצם,

וכאן חלקו: לת''ק קרובה ולא קרובות ולר''א קרובה ואפי' קרובות

מרב עמרם: נמצא מכוון בין שתי עיירות, לר"א: שתיהן מביאות שתי עגלות,

וחכ"א יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו,

ואם רבנן סוברים דאפשר לצמצם, וקרובה ואפי' קרובות יביאו שתים!

ואם קרובה ולא קרובות - אפי' אחת לא יביאו!

אלא ש"מ רבנן סברי: אי אפשר לצמצם, ואפי' בידי אדם, ש"מ.

טעמו של ר"ט שסובר: זה שבריא יצא ראשון והוא הבכור.

רחב"א מרי"ו: הכהן נוטל כחושה,

רחב"א לרי"ו: והרי "משמנין ביניהן" שנינו!

א"ל: עד שאכלת תמרים בבבל, פירשנו מהסיפא דמתני, מת אחד מהן,

רבי טרפון: ר''ט יחלוקו, ולר''ע: המוציא מחבירו עליו הראיה,

ואי משמנין היינו שחולקים בשווה, כך גם כשמת אחד יחלקו ביניהם!

אלא "משמנין" שומן יהא ביניהן, שאומר הבעלים לכהן: הבא ראיה שהוא הבכור וקח.

מ"ט דר"מ ארי"ו: הואיל וכהן בא עליו משני צדדין: אם בכור - כולו שלי, ואם לא - תן מתנות כהונה

טעם דרבי יוסי עשו שאינו זוכה כזוכה, ואפי' שלא בא לידו - כמי שבא לידו, ומכרו לישראל במומו

א"ר אלעזר: הכל מודים בספק בכור שאין חליפין ביד כהן שחייב במתנות.

הכל מודים ר' יוסי, וקמ"ל שלא אומרים שטעמו של רבי יוסי שאם תחייבנו במתנות - יבוא בו לידי גיזה ועבודה, אף שאין חליפין ביד כהן,

ומי מצית אמרת כך? והרי שנינו בסיפא, שהיה רבי יוסי אומר:

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בכורות · הדף היומי היום