חולין דף קלד עמוד א

פרק עשירי

ואין להקשות דעל מנת שהמתנות שלי - נותן לכל כהן שירצה! – דעל מנת לאו שיורא הוא, משא"כ חוץ.

והך דעל מנת שהמתנות שלי - המתנות שלו – חלקו אי על מנת שיורא הוא.

רב: לא שנו אלא ששקל לעצמו, אבל שקל לו טבח - הדין עם הטבח.

ורב אסי: אפי' שקל לו טבח - הדין עמו, עם הלוקח.

אין לומר דחלקו בדר"ח דגזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו - רצה מזה גובה רצה מזה גובה,

– דלכו"ע אית להו דר"ח, וחלקו אם מתנות כהונה נגזלות.

וא"ד בפנ"ע:רב: מתנות כהונה נגזלות, ורב אסי: אין נגזלות.

גר שנתגייר והיתה לו פרה, נשחטה עד שלא נתגייר - פטור, משנתגייר - חייב, ספק - פטור, שהמוציא מחבירו עליו הראיה.

כשבא ר"ד, רשב"ל לרי"ו: תנן ספק - פטור, ומשמע ספיקא לקולא,

ורמינהו: חורי הנמלים שבתוך הקמה - של בעה"ב,

ושלאחר הקוצרים, העליונים - לעניים, והתחתונים - של בעה"ב,

ר"מ אומר: הכל לעניים, שספק לקט - לקט!

א"ל: אל תקניטני, שבלשון יחיד אני שונה אותה,

דתניא ריב"א מר"מ: ספק לקט - לקט, וכן שכחה ופאה,

א"ל: אל תשנה אלא בלשון בן תדל, שאינו יחיד, והא טעמא קאמר!

דארשב"ל: 'עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ' - אילימא בדינים, והכתיב 'וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ', אלא צדק משלך ותן לו!

רבא: פרה בחזקת פטור, וקמה בחזקת חיוב.

אביי: עיסה שנעשית עד שלא נתגייר פטור מן החלה, משנתגייר חייב, ובספק - חייב!

א"ל: ספק איסורא לחומרא, ספק ממונא לקולא.

דאר"ח, וכן תני ר"ח: ח' ספקות בגר, ד' לחיוב וד' לפטור:

קרבן אשתו, וחלה, ובכור בהמה טמאה, ובכור בהמה טהורה - לחיוב,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום