לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

סנהדרין דף לז עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. שמא תאמרו מאומד

ת''ר: כיצד מאומד? אומר להן: שמא כך ראיתם: שרץ אחר חבירו לחורבה, ורצתם אחריו, ומצאתם סייף בידו ודמו מטפטף, והרוג מפרפר אם כך ראיתם - לא ראיתם כלום.

רבי שמעון בן שטח: אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה, ורצתי אחריו, וראיתי סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר, ואמרתי לו: רשע, מי הרגו לזה? או אני או אתה. אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי, שהרי אמרה תורה עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יומת המת - היודע מחשבות יפרע מאותו האיש שהרג את חבירו.

אמרו: לא זזו משם עד שבא נחש והכישו, ומת.

והך דחזקיה: מיום שחרב ביהמ''ק, אף שבטלה סנהדרי דין ארבע מיתות לא בטלו.

מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג, או חיה דורסתו.

מי שנתחייב שריפה - או נופל בדליקה, או נחש מכישו.

מי שנתחייב הריגה - או נמסר למלכות, או ליסטין באין עליו.

מי שנתחייב חנק - או טובע בנהר, או מת בסרונכי.

- אמרי: חטא אחר היה לו ומי שנתחייב שתי מיתות ב''ד נידון בחמורה.

האם אומרים 'אומד' בדיני ממונות

בדיני נפשות לא אמדינן, משמע שבדיני ממונות אמדינן

כר''א גמל האוחר בין הגמלים, ונמצא גמל הרוג בצידו בידוע שזה הרגו.

- וליטעמיך עד מפי עד דתני, שלא אומרים בדיני נפשות וכי אומרים בממונות

והתנן: איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו - לא אמר כלום, עד שיאמר: בפנינו הודה לו שהוא חייב לו כך וכך. משמע: שפסול אף בדיני ממונות

ותרצי' אף שפסול גם בדיני ממונות, מ''מ אומרים את זה בדיני נפשות.

ג. הוו יודעים כו' דמו ודם זרעו תלויים בו עד סוף העולם

ר''י בדר''ח: מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה, עד שהגיע לצוארו.

ר''י בדר''ח: מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלה דמו של הבל - שוב לא פתחה, מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק, ולא מפי הארץ.

והך: וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ! - לרעה ולא לטובה.

ר''י בדר''ח: גלות מכפרת עון מחצה, מעיקרא כתיב וְהָיִיתִי נָע וָנָד

ולבסוף כתיב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד. [ולא כתיב נע שכיפרה לו גלותו]

ר''י גלות מכפרת שלשה דברים, כֹּה אָמַר ה' הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים יחיה וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי.

רי''ו גלות מכפרת על הכל, שנאמר כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה. ואחר שגלה כתיב וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ.

אַסִּר - שעיברתו אמו בבית האסורין,

שַׁלְתִּיאֵל - ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין. שנתעברה מעומד

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום