סנהדרין דף לט עמוד א
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ג. קיסר לר''ג: אלהיכם גנב הוא, דויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן.
השיבה בתו, תנו לי דוכוס אחד. ליסטין באו עלינו הלילה, ונטלו ממנו קיתון של כסף והניחו לנו קיתון של זהב. א''ל: ולוואי שיבא עלינו בכל יום. השיבתו ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו?
– א''ל כך שאלתי, שיקח כשהוא ער - אמרה לו: הביאו לי בשר חי קלתה אותו באפר לעיניו והביא לו א''ל שמאוס עליו [שראה כיצד מכינה,
השיבתו: גם אדם הראשון אם היתה לוקחת כשהיה ער היה מאוס עליה
ד. קיסר לר''ג: ידענא אלוהיכם מה עושה כעת והיכן יושב, נאנח ר''ג, שאלו: מדוע,
א''ל ר''ג: יש לי בן בכרכי הים ויש לי געגועים אליו הראה לי מקומו,
שאלו ומנין אדע, א''ל מה שבארץ אינך יודע מה שבשמים אתה יודע?
ה. קיסר לר''ג: מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, מה הגדולה אני יכול למנות הכוכבים
הביא ר''ג חבושים במסננת ונענעם א''ל מנה א''ל העמד במקומם א''ל גם ברקיע הם נעים
א''ד ששאלו כמה שיניים יש לו והכניס אצבעו לפיו למנות
א''ל ר''ג מה שבפיך אינך יודע אתה סופר מה שברקיע?
ו. קיסר לר''ג: מי שברא הרים - לא ברא רוח, דכִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ.
- השיבו מעתה גבי אדם, דויברא וייצר ה''נ מי שברא זה לא ברא זה? טפח על טפח יש באדם, ושני נקבים יש בו, מי שברא זה לא ברא זה? דהנטע אזן הלא ישמע ואם יצר עין הלא יביט? א''ל: הן א''ל: ובשעת מיתה כולן נתפייסו?
ז. אמגושא לאמימר: מחצייך ולמעלה דהורמיז שד, מחצייך ולמטה- דאהורמיז חלק ה'
א''ל: א''כ איך מניח אהורמיז לשד להעביר דרכו מים סרוחים
ח. קיסר לר''ת: בא נהא כולנו עם אחד, א''ל: אדרבה אנו מולים לא נוכל להיות כמוכם, תמולו אתם ותהיו כמונו. א''ל קיסר: יפה אמרת מיהו כל שעונה למלך מושלך לביבר [מקום חיות] וזרקוהו, ולא אכלוהו.
אמר המין מה שלא אכלוהו לפי שהיו שבעים, השליכו את המין ואכלוהו
ט. קיסר לר''ג: אמריתו, כל עשרה שכינה שורה, כמה שכינות יש?
קרא לשמשו הכהו בצווארו למה נתן לשמש להיכנס לבית הקיסר א''ל השמש על כו''ע זורחת, אמר ומה שמש שהיא חד מאלף אלפי רבבות שמשים שלפני הקב''ה נחה אכו''ע ק'ו' לשכינה,
י. מין לר''א אלהיכם גחכן הוא שאמר ליחזקאל שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי, וכתיב וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי. יא. תלמיד שאל מה טעם שביעית ?
השיב לשניהם אמר הקב"ה לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא, והן לא עשו כן, אלא חטאו וגלו, מנהגו של עולם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה, אם אכזרי הוא - הורג את כולן,
אם רחמן הוא - הורג חצים, אם רחמן מלא רחמים הוא - מייסר הגדולים שבהן ביסורין.
אף הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עונותיהם של ישראל.
יב. מין לרבי אבהו: אלהיכם כהן הוא, דויקחו לי תרומה, כשקברו למשה במה טבל אם במים הא מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם א''ל: באש! ד'כי הנה ה' באש יבוא ועיקר טבילה באש דוְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם.
יג. מין לרבי אבינא: וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, גם אתכם לא הוציא מהכלל ד כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ!
השיבו נביא משלכם יעיד בלעם וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום