סנהדרין דף מא עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

כשלמד נקרא בן זכאי, כתלמיד היושב לפני רבו. ונקרא ע''ש דאז.

כשלימד נקרא ריב''ז. ע''ש עכשיו

א. מעשה ובדק כו'...מה בין חקירות כו'.

אם אחד אמר איני יודע קיים כ''ש כשאמרו שנים עדותן קיימת

א. רב ששת ה'ק: ארישא בחקירות, אפילו שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע - עדותן בטילה. כר''ע: דמקיש שלשה לשנים.

הקשה רבא: והא תני עדותן קיימת.

אלא רבא: ה''ק אפילו בחקירות, שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע - עדותן קיימת, - דלא כרבי עקיבא.

רב כהנא ורב ספרא שנו הלכות סנהדרין בי רבה.

שאלם רב''ח למה בחקירות א' אומר איני יודע - עדותן בטילה,

ואילו בבדיקות אפילו שנים אומרים איננו יודעין עדותן קיימת.

הא שניהם דאורייתא, מ''ש חקירות ומ''ש בדיקות?

- אמרי ליה: בחקירות, אם אינו יודע הו''ל עדות שאי אתה יכול להזימה.

בבדיקות- אתה יכול להזימה הוא.- ולהכי עדותן קיימת

- אמר להם: א''כ אמרתם בזה, טוב אמרתם

- אמרו לו: מטיבותו של מר אמרנו בזה טוב, אילו באת להתריס לא היינו יכולים לחדש.

ג. אחד אומר כו' זה בשלושה וזה בחמשה עדותן בטלה.

מרי''ו: עד רובו של חודש.

רבא: אף אנן תנינא: אחד אומר בג' ואחד אומר בה'- עדותן בטילה.

ולמה? נאמר שזה יודע בשני עיבורין, וזה לא, אלא משום דברובה ידע.

-ודחי' ברובה גם לא ידע, ואדם טועה בשופר אחד ולא בשנים.

מרי''ו: עד כמה מברכין על החדש - עד שתתמלא פגימתה.

וכמה? מר'י: עד שבעה, נהרדעי: עד ששה עשר.

ושניהם כרי''ו זה ס''ל עד שיתמלא היתר דאמצע וזה עד שתמלא כנפה מלא לגמרי

א. רבינא: על קידוש לבנה לא מברך הטוב והמטיב! כפי שאינו מברך על החיסור דיין האמת, ואינו מברך דיין האמת שכך היא הדרך .

ב. מרבי יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו - כאילו מקבל פני שכינה,

החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו.

ג. תדרי''ש: אילמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש - דיים. אביי: הלכך נימרינהו מעומד. מרימר ומ"ז מכתפי ומברכי.

ד. רב אחא: במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, א''ל רא: נשים שלנו גם מברכות.

אלא כדר"י ברוך וכו' אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים.

ה. מרי''ו כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה- במי אתה מוצא מלחמתה של תורה - במי שיש בידו חבילות של משנה,

קרי רב יוסף על עצמו: וְרָב - תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר.

ג. אחד אומר בשתי שעות כו'.

רשב''א: דווקא שעות, אבל אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר בתוך הנץ. עדותן בטלה וקמ''ל דלא אמרי' זהרורי בעלמא חזא

ואח''כ מכניסין כו' ואם אמר א' מהתלמידים יש לי ללמד זכות.

אותו היום - ותו לא? - והתניא: אם יש ממש בדבריו - לא היה יורד משם לעולם, ואם אין ממש בדבריו - אין יורד כל היום כולו, כדי שלא תהא עלייתו ירידה לו!

אמר אביי: תרגומה אאם אין ממש בדבריו שאז לא נשאר שם למחרת

מצאו לו זכות כו'.

ראב''ח לא יין: וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר העוסקין ברזו של עולם אל ישתכרו.

דנין אלו כנגד אלו עד שיראה+.

אבל אם לא ראו

ר''א ורי''ו: פוטרין אותו. ולא מתחילה שלא יצאו מב''ד מעורבבין

א''ד: שלא יוסיפו כשם שאין מוסיפין על ב''ד של ע"א,

ת''ר בדיני ממונות אומר נזדקן הדין ולא בדיני נפשות

מאי נזדקן הדין? - אילימא שהדין היה קשה [וצ''ע]- איפכא מיבעי,

א. דרבדר''א: איפוך. שבדיני נפשות אומר צ''ע ולא בדיני ממונות.

ב. רב אשי לא תיפוך, נזדקן הדין - חכם דינא.[שהדין יפה וא''צ עיון עוד]

והך: גדול שבדיינין אומר נזדקן הדין,

אי חכם דינא - היינו דאמר גדול,

אי קש דינא – אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים.

א''ד: אי קש דינא, - אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים,

אי חכם דינא -הגדול משתבח בעצמו אף דיְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ!

שאני דבר ביה''ד הגדול אומרו כדתנן: גמרו הדבר היו מכניסין אותן, גדול שבדיינין אומר: איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב.

הדרן עלך היו בודקין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום