סנהדרין דף לח עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר''א מרב גופו מבבל ראשו מא''י אבריו משאר ארצות. עגבותיו מאקרא דאגמא

ריב''ח: י''ב שעות הוי היום; שעה ראשונה - הוצבר עפרו,

שניה - נעשה גולם, שלישית - נמתחו אבריו,

רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית - עמד על רגליו,

ששית - קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה,

שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה. תשיעית - נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית - סרח, אחת עשרה - נידון,

שתים עשרה - נטרד והלך לו. דאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין [לינת לילה]

רב''ח: נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ אין חיה רעה שולטת באדם אא''כ נדמה לו כבהמה

א. ר''י מרב: בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, א''ל: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו?

אמרו לפניו: רבש''ע מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו,

אמרו לפניו: רבש''ע מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ,

הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה.

כת שלישית רבש''ע ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו?

כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה.

כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין

אמרו לפניו: רבש"ע, לא יפה אמרו ראשונים לפניך?

א''ל: וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל וגו'.

ב. ר''י מרב: אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה -לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו, דאָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.

ר''א: אדם הראשון מהארץ עד לרקיע היה, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם כיון שסרח - הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו, אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וגו'.

ושניהם מידה אחת היא

ג. ר''י מרב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל.

והיינו דר''ל: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו. כיון שהגיע לדורו של ר''ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו, אמר וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל.

ד. א. ר''י מרב: אדם הראשון מין היה, אַיֶּכָּה - אן נטה לבך. [ראה גי' הר'ח]

ב. רבי יצחק מושך בערלתו וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית ושם אֶת בְּרִיתִי הֵפַר.

ג. רב נחמן כופר בעיקר היה כאן עברו ברית ושם ואמרו על אשר עזבו ברית אלהיהם

ר''א: הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס.

א. רבי יוחנן: דווקא אפיקורוס נכרי, אבל אפיקורוס ישראל כ''ש דפקר טפי.

ב. רבי יוחנן: כל מקום שפקרו המינים תשובתן בצידן,

א. נעשה אדם בצלמנו - ויברא אלהים את האדם בצלמו.

ב. הבה נרדה ונבלה שם שפתם - וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל.

ג. כי שם נגלו אליו האלהים. - לאל הענה אתי ביום צרתי.

ד. כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו

ה. ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם.

ו. עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב. – כדרי": אין הקב"ה עושה דבר אא''כ נמלך בפמליא של מעלה, דבִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא

וב' כורסאות

א. אחד לו ואחד לדוד, דתניא: אר''ע אחד לו ואחד לדוד,

- א''ל רבי יוסי: עקיבא! עד מתי אתה עושה שכינה חול?

ב. אלא: אחד לדין ואחד לצדקה. וקבל ממנו דתניא וכו' ...

א''ל ראב''ע: עקיבא! מה לך אצל הגדה? כלך אצל נגעים ואהלות!

ג. אלא: אחד לכסא - לישב עליו, ואחד שרפרף - להדום רגליו.

יג שאלות של מינים \ קיסר.

רב נחמן: היודע להשיב למינים כרב אידית – ישיב , ואי לא - לא ישיב

א. מינא לרב אידית: וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה', עלה אלי מיבעי!

א''ל זהו מטטרון, ששמו כשם רבו, דכִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ.

ואסור לעובדו דאַל תַּמֵּר בּוֹ - אל תמירני בו.

לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם - א''ל אפי' כשליח אין אנו מקבלים, דוַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים וגו'.

ב. מין לריבר''י וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה', מאתו מיבעי!

א''ל כובס: אני אשיב לו דוַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ,

נשיי מיבעי אלא משתעי קרא כן ה''נ משתעי כן,

שכשהיה דורש רבי מאיר שליש שמעתתא שליש אגדה שליש משל

ואמר רבי יוחנן: שלש מאות משלות שועלים היו לו לר''מ, ואנו אין לנו אלא שלש: אבות יאכלו בסר ושני בנים תקהינה, ב. מאזני צדק אבני צדק ג. צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום