סנהדרין דף מז עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ת"ש: נבזה בעיניו נמאס - זה חזקיהו מלך יהודה, שגירר עצמות אביו על מטה של חבלים.

ואי משום יקרא דחיי הוא מ''ט- כדי שתהא כפרה לאביו

ומשום כפרת אביו ישראל היו מוכנים שיעשה כן ומחלו על כבודם

ה. ת''ש: רב אמר להן אל תספדוני בעיירות. ואי אמרת יקרא דחיי מאי נפק''מ

-סבר שיתייקרו בו ישראל יותר.

ו. ת''ש: הלינו לכבודו, להביא לו ארון ותכריכין - אינו עובר עליו. בל''ת

מאי לאו - לכבודו של מת? -דחי' דהיינו לכבודו של חי.

והך לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ - דומיא דתלוי, שיש בו בזיון אבל כשאין בזה בזיון - לא.

ז. ת''ש: הלינו לכבודו; לשמע עליו עיירות, להביא לו מקוננות ארון ותכריכין -אינו עובר עליו. שכל העושה אינו אלא לכבודו של מת

ה''ק: כל העושה לכבודו של חי - אין בו בזיון למת.

ח.ת''ש: רבי נתן סימן יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה. מת שלא נספד ולא נקבר, או שחיה גוררתו או שהיו גשמים מזלפין על מטתו - זהו סימן יפה למת, ש''מ יקרא דשכבי הוא ש''מ

א. לא היו קוברין כו'.

וכל כך למה - לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק,

דאראב''ח: מנין שאין קוברין רשע אצל צדיק - ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו.

א''ל ר''פ: ושמא לקיים ויהי נא פי שנים ברוחך אלי? א''ל א''כ היינו דתניא: על רגליו עמד, ולביתו לא הלך, אלא ויהי נא פי שנים - שנתרפא

א''ל רי''ו: שריפא צרעת נעמן, שהיא שקולה כמת, דאל נא תהי כמת.

וכשם שאין קוברין רשע אצל צדיק כך אין קוברין רשע חמור אצל רשע קל.

וקבלה מגמרא: שרק ב' קברות עושים ולא ד'

הואיל ונדחה ידחה

עולא ארי''ו אכל חלב, והפריש קרבן והמיר דתו וחזר בו, הואיל ונדחה ידחה.

מרי''ו אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה, וחזר ונשתפה, הואיל ונדחה ידחה.

וצריכא בתרייתא אף דממילא, וקמייתא אף דבידו לחזור

רב יוסף: אף אנן תנינא: היו בה קדשים, קדשי מזבח ימותו, קדשי בדק הבית יפדו.

והוינן בה: אמאי ימותו - כיון דאיקטול הויא להו כפרה, וליסקו לגבוה!

לאו משום דאמרינן הואיל ונדחו - ידחו?

א''ל אביי: מת מתוך רשעו אין לו כפרה.!- דתני רב שמעיה: יכול אפילו פירשו אבותיו מדרכי ציבור יטמא ת''ל בעמיו - בעושה מעשה עמיו.

- א"ל רבא: מי מדמית נהרג מתוך רשעו שמת לא לפי הדרך מיתתו כפרה משא''כ מת מתוך רשעו דמת כדרך כולם לא הו''ל כפרה

תדע נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ, חסידיך - ממש,

עבדיך - דמחייבי דינא דמעיקרא, וכיון דאיקטול - קרי עבדיך!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום