סנהדרין דף פח עמוד ב

פרק עשירי

ואין להוכיח מדתנן: כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך למדתי וכך למדו חבירי.

דמשמע הוא מפי השמועה והם אומרין כך הוא בעיננו' דאפשר דמיירי להיפך

בעל שמחל על קינויו - קינויו מחול,

בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו - מוחלין לו,

זקן ממרא שרצו בית דינו למחול לו - מוחלין לו.

וכשבאתי אצל חבירי שבדרום, על שנים הודו לי, ועל זקן ממרא - לא הודו לי, כדי שלא ירבו מחלוקת בישראל! ת יובתא.

תניא מרבי יוסי: מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל, אלא ב"ד של ע"א יושבין בלשכת הגזית,

ושני בתי דינין של כ''ג, אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה,

ושאר בתי דינין של כ''ג יושבין בכל עיירות ישראל.

הוצרך הדבר לשאול שואלין מבית דין שבעירן, אם שמעו אמרו להן, ואם לאו באין לזה שסמוך לעירן.

אם שמעו - אמרו להם, ואם לאו - באין לזה שעל פתח הר הבית.

אם שמעו - אמרו להם, ואם לאו - באין לזה שעל פתח העזרה.

ואומר: כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך למדתי וכך למדו חבירי.

אם שמעו - אמרו להם,

ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית, ששם יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים.

ובשבתות ובימים טובים יושבין בחיל.

נשאלה שאלה בפניהם, אם שמעו - אמרו להם, ואם לאו - עומדין למנין. רבו המטמאים - טמאו, רבו המטהרין - טהרו.

משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות.

משם כותבין ושולחין בכל מקומות: כל מי שהוא חכם ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו - יהא דיין בעירו.

משם מעלין אותו להר הבית, משום לעזרה, משם ללשכת הגזית.

שלחו מתם: איזהו בן העוה"ב? ענוותן ושפל ברך, שייף עייל שייף ונפיק, וגריס באורייתא תדירא, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.

נתנו רבנן עיניהם ברב עולא בר אבא.

ת"ר: אינו חייב עד שיעשה כהוראתו, או שיורה לאחרים ויעשו כהוראתו.

יורה לאחרים ויעשו כהוראתו - דמעיקרא לאו בר קטלא הוא, והשתא בר קטלא הוא.

שיעשה כהוראתו במקום שהורה בחלב ודם - דמעיקרא אינו בר קטלא, והשתא בר קטלא הוא.

ואפי' בהורה בחייבי מיתות בית דין, מעיקרא בעי התראה וכעת א''צ התראה

ואפי' במסית דא''צ התראה דמעיקרא אי אמר טעם מקבלים ממנו ולא עכשיו

חומר בדברי סופרים מבדברי תורה;

האומר אין תפילין, כדי לעבור על דברי תורה - פטור.

חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים - חייב.

ר"א מר"א: אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים, ויש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע.

ואין לנו אלא תפילין אליבא דר"י.

ולא לולב אפי' דעיקרו מדברי תורה, ופירושו מדברי סופרים, ויש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע!

דאי א"צ אגד כל אחד לחודיה קאי. ואי צריך גרוע ועומד הוא [עוד קודם שהוסיף].

ולא ציצית אפי' דעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים, ויש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע!

- דאי ס"ל קשר העליון לאו דאורייתא - האי לחודיה והאי לחודיה קאי,

ואי ס"ל דקשר העליון דאורייתא - גרוע ועומד.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום