סנהדרין דף צ עמוד ב
פרק י''א
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
מניין לתחיית המתים מן התורה
א.– ארי"ו: ד'ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן', וכי אהרן לעולם קיים? והלא לא נכנס לארץ ישראל, שנותנין לו תרומה.
אלא, מלמד שעתיד לחיות, וישראל נותנין לו תרומה !
דבי רבי ישמעאל תנא: לאהרן - כאהרן, מה אהרן חבר - אף בניו חברים.
מרי'ונ: מניין שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ 'ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה' כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת, ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת.
מר"י: כל הנותן תרומה לכהן עם הארץ - כאילו נותנה לפני ארי, מה ארי ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל - אף כהן עם הארץ, ספק אוכלה בטהרה ספק אוכלה בטומאה.
רי"ו: אף גורם לו מיתה, שנא' 'ומתו בו כי יחללהו'.
מראב"י: אף משיאו עון אשמה 'והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם'
ב. ר"ס: 'וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען' ולא 'לכם'
ג. ר''ג למינין מן התורה, ומן הנביאים, ומן הכתובים, ולא קיבלו ממנו.
מן התורה - 'ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם'
אמרו לו: ודילמא וקם העם הזה וזנה!
מן הנביאים – 'יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל' ואמרו: שמא מתים שהחיה יחזקאל?
מן הכתובים 'דובב שפתי ישנים' ושאלוהו שמא רחישת שפתים בעלמא כרשב"יה: דכל מי שנאמרה הלכה בשמו בעוה"ז - שפתותיו דובבות בקבר, ד'דובב שפתי ישנים'.
עד שאמר להם מקרא זה: 'אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם', לכם לא נאמר אלא להם
ד. וי"א: מ'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום' מה היום אף לעוה"ב כולכם קיימין.
ה. רומיים לריב''ח מניין שהקב"ה מחיה מתים, ויודע מה שעתיד להיות?
א"ל: שניהם מ'ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם זה וזנה'.
ושמ''א 'וקם העם הזה וזנה' – א"ל: קחו לפחות חצי בידכם- שיודע מה שעתיד להיות. וכן ארי"ו מרשב"י: דתרוויהו מן המקרא הזה
ו. ראבר''י: בדבר זה זייפתי ספרי כותים שהיו אומרים אין תחיית המתים מן התורה
אמרתי להן: זייפתם תורתכם, ולא העליתם בידכם כלום. שאתם אומרים אין תחיית המתים מן התורה, הרי הוא אומר 'הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה' 'הכרת תכרת' בעוה"ז 'עונה בה' לעוה"ב?
ולא אמר להם תרוויהו מ'הכרת תכרת' דהם אומרים דברה תורה כלשון בני אדם.
כתנאי: 'הכרת תכרת', לר"ע: 'הכרת' - בעוה"ז, 'תכרת' - לעוה"ב.
ולרי"ש: והלא נאמר 'את ה' הוא מגדף ונכרתה' וכי שלשה עולמים יש?
אלא: 'ונכרתה' בעוה"ז, 'הכרת' לעוה"ב, 'הכרת תכרת' - כלשון בנ"א.
לר"ש ולר'ע: 'עונה בה' רק בזמן שעונה בה [ולא מיירי בשעשה תשובה]
המלכה לר''מ ידענא שהמתים יקומו ד'ויציצו מעיר כעשב הארץ', אבל כשעומדין ערומין או בלבושיהן?
א"ל: ק"ו מחיטה שנקברה ערומה, יוצאה בכמה לבושין, צדיקים שנקברים בלבושיהן - עאכו"כ. א.
קיסר לר''ג: אמריתו שהמתים חיים, הא נהיים עפר ועפר מי חי?
א"ל ביתו הניחה לי ואני אענה - שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח? אמר לה: זה שיוצר מן המים. אמרה לו: מן המים צר, כ"ש מן הטיט.
דרי"ש: ק"ו מכלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם, נשברו יש להן תקנה, עאכו"כ ב"ו שברוחו של הקב"ה
מינא לרבי אמי: אמרתם שהמתים חיים והא הם עפר ועפר מי חי?
א"ל: משל לה"ד למלך ב"ו שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין מים ועפר, הלכו ובנו אותו. לימים נפלו. אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים. אמרו לו: אין אנו יכולין.
כעס עליהם ואמר להן: במקום שאין מים ועפר - בניתם, עכשיו שיש מים ועפר עאכו"כ!
ואם אי אתה מאמין - צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה, למחר השריץ ונעשה כלו בשר. שמא תאמר לזמן מרובה עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד, למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות.
מין לגביהא בן פסיסא: ווי לכם חייבים שאומרים שהמתים חיים, דחים מתים, מתים חיים?
א"ל: ווי לכון 'רשעים' דאמרתם מתים לא חיים, דלא הוו חיי, חיים לא כ"ש?
א"ל: 'רשע' קרית לי? אי אעמוד ואבעט בך אפשוט לעקמומיתך מגבך
א"ל: אם אתה עושה כן - רופא אומן תקרא, ושכר הרבה תטול.
בכ''ד בניסן ניטלו דימוסנאי מיהודה ומירושלים.
ת"ר: כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון,
אמרו לו: ארץ כנען שלנו היא, ד'ארץ כנען לגבלתיה', וכנען אבינו.
אמר גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון, אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם - אמרו להם תורת משה נצחתכם. נתנו לו רשות, והלך ודן עמהם. אמר להם: מהיכן אתם מביאים ראייה? - אמרו לו: מן התורה. - אמר להן: אף אני אביא לכם ראייה מן התורה, ד'ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו', עבד שקנה נכסים - עבד למי, ונכסים למי? ועוד אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתונו! - אמר להם אלכסנדרוס המלך: החזירו לו תשובה!
אמרו לו: תנו לנו זמן שלשה ימים. נתן להם זמן, בדקו ולא מצאו תשובה. מיד ברחו, והניחו שדותיהן כשהן זרועות, וכרמיהן כשהן נטועות, ואותה שנה שביעית היתה.
וכשבאו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדר מוקדון
אמרו לו הרי הוא אומר 'וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום' - תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו.
- אמר גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפניו אם ינצחוני יאמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם יאמרו: תורת משה רבינו נצחתכם. נתנו לו רשות והלך ודן עמהן. אמר להן: מהיכן אתם מביאין ראייה? - אמרו לו: מן התורה.
- אמר להן: אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה. שנא' 'ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה'
תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא, ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה. א"ל אלכסנדרוס מוקדון: החזירו לו תשובה! – א"ל: תנו לנו זמן שלשה ימים. נתן להם זמן, בדקו ולא מצאו תשובה. מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות, וכרמיהן כשהן נטועות וברחו, ואותה שנה שביעית היתה.
כשבאו בני ישמעאל וקטורה לדון לפני אלכסנדר מוקדון.
א"ל: ארץ כנען שלנו ושלכם, ד'ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם', וכתיב 'ואלה תולדת יצחק בן אברהם'. אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון. אם ינצחוני - אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה רבינו נצחתכם: נתנו לו רשות, הלך ודן עמהן. אמר להם: מהיכן אתם מביאין ראייה? - אמרו לו: מן התורה. - אמר להן: אף אני אביא ראייה מן התורה, ד'ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת'. אב שנתן גטין לבניו בחייו, ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום?
ריב''א: מתנות- מלמד שמסר להם שם טומאה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום