סנהדרין דף צא עמוד ב
פרק י''א
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין, כיצד?
גוף אומר: נשמה חטאת, שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר. ונשמה אומרת: גוף חטא, שמיום שפירשתי ממנו - הריני פורחת באויר כצפור.
א"ל אמשול לך משל, לה"ד: למלך בשר ודם, שהיה לו פרדס נאה, והיה בו בכורות נאות, והושיב בו שני שומרים, אחד חיגר ואחד סומא.
א''ל חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה בפרדס. בא והרכיבני ונביאם לאכלם. רכב חיגר ע''ג סומא, והביאום ואכלום. לימים בא בעל פרדס. א''ל בכורות נאות היכן הן? – א''ל חיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן? א"ל סומא: כלום יש לי עינים לראות? מה עשה - הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד. אף הקב"ה מביא נשמה וזורקה בגוף, ודן אותם כאחד.שנא' 'יקרא אל השמים מעל' - זו נשמה, 'ואל הארץ לדין עמו' - זה הגוף.
מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב?
א"ל: אי היה הפוך גם היית שואל!
א"ל: כך שאלתי מפני מה שוקעת במערב?
א"ל: כדי ליתן שלום לקונה, שנא' 'וצבא השמים לך משתחוים'.
אמר ליה: שתבוא עד אמצע הרקיע ותתן שלום ותעלה משום פועלים, ומשום עוברי דרכים.
נשמה מאימתי ניתנה באדם משעת פקידה או משעת יצירה?
א"ל: משעת יצירה. א"ל: אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת? אלא, משעת פקידה.
אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, 'ופקדתך שמרה רוחי'.
מאימתי יצה''ר שולט באדם, משעת יצירה או משעת יציאה?
– א"ל: משעת יצירה. א''ל: א'כ בועט במעי אמו ויוצא! אלא: משעת יציאה.
אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו ד'לפתח חטאת רבץ'.
ד' דרשות מסתירות בלשון הכתובים
א. ר"ל רמי: כתיב בם 'עור ופסח הרה וילדת יחדיו', וכתיב 'אז ידלג כאיל פסח, ותרן לשון אלם, כי נבקעו במדבר מים, ונחלים בערבה'.
- הא כיצד? עומדין במומן ומתרפאין.
ב. עולא רמי: כתיב 'בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים, וכתיב 'כי הנער בן מאה שנה ימות לא יהיה משם עוד עול ימים'.
ל"ק כאן בישראל, כאן בנכרים שכתוב בהם 'ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם'.
ג. ר"ח רמי: 'וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות', וכתיב 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים'
כאן - לימות המשיח, כאן לעוה"ב.
ולשמואל דאין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד,
כאן במחנה צדיקים, כאן - במחנה שכינה [וחפרה מזיו השכינה].
רבא רמי: 'כתיב אני אמית ואחיה', וכתיב 'מחצתי ואני ארפא'.
אמר הקב"ה: מה שאני ממית אני מחיה, והדר מה שמחצתי ואני ארפא.
ז. ת"ר: 'אני אמית ואחיה' יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג ת"ל 'מחצתי ואני ארפא', מה מחיצה ורפואה באחד - אף מיתה וחיים באחד.
מיכן תשובה לאומרין אין תחיית המתים מן התורה.
ח. אר"מ: 'אז ישיר משה ובני ישראל את השירה וגו', שר לא נאמר, אלא 'ישיר' - מכאן לתחיית המתים מן התורה.
כיוצ"ב: 'אז יבנה יהושע מזבח לה', בנה לא נאמר, אלא יבנה מכאן לתחיית המתים מן התורה.
-ודחי' מ'אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב', ה"נ דיבנה? אלא: מעלה עליו הכתוב כאילו בנה.
ט. אריב"ל: 'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה', היללוך לא נאמר אלא 'יהללוך' - מכאן לתחיית המתים מן התורה.
ואריב"ל: כל האומר שירה בעוה"ז - זוכה ואומרה לעוה"ב, שנא' 'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה'.
• י. מרי''ו 'קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו וגו', ריננו לא נאמר, אלא 'ירננו' - מכאן לתחיית המתים מן התורה.
מרי"ו: עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנא' 'קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו'.
ריא"ר: כל המונע הלכה מפי תלמיד - כאילו גוזלו מנחלת אבותיו, שנא' 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב', מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית.
רחב"ב מר"ש: כל המונע הלכה מפי תלמיד, אפילו עוברין שבמעי אמו מקללין אותו
שנא' 'מנע בר יקבהו לאום', ואין לאום אלא עוברין, שנא' 'ולאם מלאם יאמץ'. ואין קבה אלא קללה, שנא' 'מה אקב לא קבה אל', ואין בר אלא תורה, שנא' 'נשקו בר פן יאנף'.
עולא בר ישמעאל: מנקבין אותו ככברה, כתיב הכא 'יקבהו לאום', וכתיב התם 'ויקב חר בדלתו', ואמר אביי, ככלי כובסין המנוקב.
• מר''ש: ואם למדו זוכה לברכות כיוסף, שנא' 'וברכה לראש משביר', ומשביר זה יוסף, שנא' 'ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ'.
ר''ש: כל המלמד תורה בעוה"ז זוכה ומלמדה לעוה"ב, שנא' 'וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא'.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום