סנהדרין דף צד עמוד ב
פרק י''א
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
תנא מריב"ק: פרעה חירף בעצמו ד'מי ה' אשר אשמע בקלו' נפרע הקב"ה ממנו בעצמו, ד'וינער ה' את מצרים בתוך הים, וכתיב 'דרכת בים סוסיך וגו'.
סנחריב חירף ע"י שליח ד'ביד מלאכיך חרפת ה' - נפרע הקב"ה ממנו על ידי שליח, ד'ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וגו'.
רחב"פ רמי: כתיב 'מרום קצו', וכתיב 'מלון קצו' אמר אותו רשע: בתחלה אחריב דירה של מטה, ואחר כך אחריב דירה של מעלה.
הציוי על סנחריב להשחית את א''י
ריב"ל: 'עתה המבלעדי ה' עליתי על המקום הזה להשחתו ה' אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה, דשמע לנביא דקאמר 'יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההולכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו'.
א'ר יוסף: אלמלא תרגום דפסוק זה לא ידעתי מאי אמר: 'חלף דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד דמדבר להון בנייח, כמי שילוחא דנגדין בנייח, ואיתרעיאו ברצין ובר רמליה'.
רי"ו 'מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע' - זה פקח בן רמליהו, שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה.
'וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ' זה חזקיה מלך יהודה שהיה אוכל ליטר ירק בסעודה.
'ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור'.
וכתיב 'וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ'. ונענש דהנביא התנבא על עשרת השבטים והוא נתן דעתו על כל ירושלים.
בא נביא ואמר לו: 'כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לֹהִ'.
ראב"ב: אין נמסר עם עייף בתורה ביד מי המציק לו.
'כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם' לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה, אבל אחרונים שהכבידו עליהן עול תורה וראויין לעשות להם נס כעוברי הים וכדורכי הירדן. אם חוזר בו - מוטב, ואם לא -אני אעשה לו גליל בגוים.
'אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו',
דורון כזה לאדון כזה? אלא 'אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת' - רבינא: לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע, ואמר: אם אומר לחזקיה שאביא את סנחריב ואמסרו בידיך יאמר שאינו רוצה אותו, ולא את הפחד ממנו.
מיד קפץ הקב"ה ונשבע: שיביאו שנא' 'נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר'.
ארי"ו: אמר הקב"ה יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו.
דורו של חזקיהו
'וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן',
רי"נ: חובל עול של סנחריב, מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה,
ועל אותו הדור הוא אומר 'והיה ביום ההוא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן ואומר 'והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה'. אף על פי ש'אלף גפן באלף כסף' – 'לשמיר ולשית יהיה'.
'וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל',
אמר נביא לישראל: אספו שללכם. אמרו לו: לבזוז או לחלוק?
א''ל: כאֹסֶף הֶחָסִיל- כל אחד לעצמו, אף שללכם - כל אחד לעצמו.
אמרו לו: והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו! א''ל: 'כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ', מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונם של ישראל, כיון שנפל ביד גוים מיד טיהר, (כדרב פפא דעמון ומואב טהרו בסיחון).
עשר מסעות נסע אותו רשע [סנחריב] באותו היום,
ד'בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו, עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ'.
נביא הוא שאמר לכנסת ישראל: צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים - בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים.
'הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה' מזה לא תפחדי אלא מנבוכדנצר הרשע שנמשל כאריה דעָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וגו'.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום