סנהדרין דף צו עמוד א
פרק י''א
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, ד'ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה'. ובא קוב"ה ונראה לו כזקן וא"ל כשתלך למלכי מזרח ומערב שלקחתם בניהם למלחמה והרגתם מה תאמר להם א"ל: שגם הוא מפחד מזה ומה יעשה, א"ל: לך והתחפש הבא מספריים ממקום פלוני ואני אגזור כשעלה מצא למלאכי השרת שנדמו לו לטוחנים גרעיני תמרים וכשביקש מהם מספריים, אמרו לו שיטחון סאה אחת ויביאו לו ועד שהגיע כבר החשיך א'ל הזקן [קוב"ה] שידליק אש וכשנפח נתלה בזקנו וגזרה לשיער ראשו וזקנו
אמרו: היינו דכתיב 'וגם את הזקן תספה'.
ר"פ: היינו דאמרי אינשי גם אם חרכת לגוי תלה לו אש בזקנו ולא תשבע מלשחוק ממנו, שהלך מצא חתיכה מתיבת נח ואמר הנה אלהא רבא שהציל לנח מהמבול, ואמר אם אצליח אקריב שני בני לפניך, שמעו בניו והרגוהו, וכדקרא ד'ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב וגו'.
'ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וגו'.
רי"ו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו, ד'והלילה אמר הרה גבר'.
ורי"נ: שעשה עמו מעשה לילה, שנאמר 'מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא'.
אר"ל: טבא דנפחא מדבר נפחא. [דברי ר''י מדברי רי''ו ]
ארי''ו 'וירדף עד דן'.
כיון שבא אותו צדיק עד דן תשש כחו, ראה בני בניו שעתידין לעבוד ע''ז בדן, ד'וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן',
ואף אותו רשע לא נתגבר עד שהגיע לדן ד'מדן נשמע נחרת סוסיו'.
אר"ז: אף דשלח ריב"ל הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, והזהרו בוורידין כרבי יהודה, והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה,
- כי הא מילתא מודעינן להו 'צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי',
והשיבו לו 'כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן'. משל לאחד שאמר: יכול אני לרוץ שלש פרסאות לפני הסוסים, בין בצעי המים. נזדמן לו רגלי אחד, רץ לפניו שלשה מילין ביבשה ונלאה.
- אמרו לו: ומה לפני רגלי כך, לפני הסוסים - עאכו"כ.
ומה שלשת מילין כך, שלש פרסאות - עאכו"כ.
ומה ביבשה כך - בין בצעי המים עאכו"כ! אף אתה,
ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע, שרץ אחר כבודי - אתה תמיה, כשאני משלם שכר לאברהם יצחק ויעקב שרצו לפני כסוסים - עאכו"כ.
היינו ד 'לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמתי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני ה' ומפני דברי קדשו'.
מעשה דאותם ארבע פסיעות
ד'בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'.
משום כי חלה חזקיהו ויחזק שדר ליה ספרים ומנחה? - אלא לדרש המופת אשר היה בארץ.
דארי"ו: אותו היום שמת בו אחז שתי שעות היה, וכשחלה חזקיהו ונתרפא החזיר הקב"ה לאותם עשר שעות 'דהנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה'. א''ל מה זה, ואמרו לו: שחזקיה נחלש ונתרפא. אמר: יש אדם כזה וא"צ לשלוח לו שלום?
מיד כתב האגרת: שלום למלך חזקיה, שלום לירושלים ושלום לאלהא רבא. ונבוכדנאצר היה סופר המלך בלאדן, ובאותה שעה לא היה שם וכשהגיע שאל איך כתבתם? אמרו לו: כך כתבנו, א"ל: קראתם לו אלוה הגדול וכתבתם אותו בסוף? אלא הקדימו אותו אמרו לו: קורא האיגרת הוא יהא השליח- וכשרץ אחר השליח ד' פסיעות הגיע גבריאל והעמידו
וארי"ו: אילמלא העמידו גבריאל לא היה תקנה לשונאיהם של ישראל.
בלאדן בן בלאדן
מלך היה ונשתנו פניו ודמה לכלב ובנו ישב על מלכותו, כשהיה כותב היה כותב שמו ושם דאבוה בלאדן מלכא.
והיינו 'בן יכבד אב' - הא דאמרן, 'ועבד אדניו' - דכתיב 'ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם וישרף את בית ה' ואת בית המלך'.
ואף שעלה לנבוכדנצר ברבלתה, ואר"א: זו אנטוכיא?
- ר"ח וריב"א א. דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו,
ב. אימה יתירה היתה לו ממנו, ודומה כמי שעומד לפניו.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום