סנהדרין דף צה עמוד ב

פרק י''א

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שלשה קפצה להם הארץ:

אבישי בן צרויה - הא דאמרן.

אליעזר עבד אברהם ד'ואבא היום אל העין', משמע שאותו יום יצא.

יעקב אבינו – ד'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וכתיב 'ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש'. כשהגיע לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו? רצה לחזור, וכיון שרק הרהר קפצה לו הדרך ומיד 'ויפגע במקום'.'ואין פגיעה אלא תפלה, שנא' 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי'.

'וילן שם כי בא השמש' אחר שנתפלל רצה לחזור אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני, יפטר בלא לינה? מיד בא השמש, והיינו ד'ויזרח לו השמש' וכי לו בלבד זרחה? והלא לכל העולם כולו זרחה!

אלא ארי"צ: שמש שבא בעבורו זרחה בעבורו.

וזרע דוד כלה- ד'ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה'. ונשאר רק יואש מדוד, מידה כנגד מידה כמו שבכהני נב נשאר רק אביתר

וזהו דר''י מרב: אלמלא לא נשתייר אביתר לאחימלך בן אחיטוב לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופליט.

המשך מעשה דסנחריב

ריא"ר: בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף איש בני מלכים יושבים בקרונות של זהב, ועמהן שגלונות וזונות. ובשמנים אלף גבורים לבושי שריון קליפה, ובששים אלף אחוזי חרב רצים לפניו, והשאר פרשים. וכן באו על אברהם, וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג.

במתניתא תנא: אורך מחנהו ארבע מאות פרסי, רחב צואר סוסיו ארבעים פרסי, סך מחנהו מאתים וששים ריבוא אלפים [2.600.000] חסר חד.

בעי אביי: חסר ריבוי אחד או אלף או מאה או חד ? תיקו.

תנא: ראשונים עברו בשחי, ד'וחלף ביהודה שטף ועבר,

אמצעיים עברו בקומה שנאמר 'עד צואר יגיע'.

אחרונים העלו עפר ברגליהם ולא מצאו מים בנהר לשתות, עד שהביאו מים ממקום אחר ושתו, שנאמר 'אני קרתי ושתיתי מים וגו'.

- והך ד'מאה ושמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים

- ר' אבהו: הללו ראשי גייסות הן.

רב אשי: כן מדוייק 'במשמניו רזון' - בשמנים שיש בהם.

רבינא: וכן מדוייק ד'וישלח ה' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה וגו' ויבא בית אלהיו ומיציאי מעיו שם הפילהו בחרב – ש"מ.

במה הכם?

א. ר"א: ביד, ד'וירא ישראל את היד הגדלה' היד שעתידה ליפרע מסנחריב.

ב. רבי יהושע: באצבע הכם, ד'ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא',

- היא אצבע שעתידה ליפרע מסנחריב.

ג. ר"א בריה"ג: א"ל הקב"ה לגבריאל: מגלך נטושה? אמר לפניו: רבש"ע, נטושה ועומדת מששת ימי בראשית, שנא' 'מפני חרבות נדדו וגו'.

ד. רשב"י: אותו הפרק זמן בישול פירות היה, אמר לו הקב"ה לגבריאל: כשאתה יוצא לבשל פירות - הזקק להם, שנא': 'מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה וגו'.

ה. אר"פ: היינו דאמרי אינשי: אגב אורחך לבעל דבבך אישתמע.

ו. וי"א: בחוטמן נשף בהן ומתו, שנא' 'וגם נשף בהם ויבשו'.

ז. ריב"א: כפיים ספק להם ומתו ד'וגם אני אכה כפי אל כפי והנחתי חמתי'.

ח. רי"נ: אזנים גלה להם, ושמעו שירה מפי חיות ומתו, שנא' 'מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם'.

וכמה נשתייר מהם? [ד' דעות]

לרב: עשרה, ד'ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם', כמה נער יכול לכתוב - עשרה.

ולשמואל: תשעה 'ונשאר בו עללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה'.

ריב"ל: ארבעה עשר, שנאמר 'שנים שלשה וכו' ארבעה וחמשה.

רי"ו: חמשה - סנחריב ושני בניו, נבוכדנצר ונבוזראדן.

נבוזראדן גמרא,

נבוכדנצר ד'וְרֵוֵהּ דִּי רְבִיעָאָה דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין' ואי לו ראה מנין ידע

סנחריב ושני בניו ד'ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום