סנהדרין דף צט עמוד א
פרק י''א
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
דרש רבי שמלאי: 'הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור'
משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור, א"ל תרנגול לעטלף: אני מצפה לאורה שאורה שלי היא, ואתה למה לך אורה?
והיינו דא"ל מין לר'א אימתי בא משיח? – א"ל: כשהחושך יכסה את אותם אנשים
א"ל: וכי אתה מקללני? א"ל קרא 'כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה
כמה ימות המשיח [ט]
א. ר"א: ארבעים שנה, ד'ארבעים שנה אקוט בדור'.
ב. ראב"ע: שבעים שנה, ד'והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד'. איזהו מלך מיוחד - הוי אומר זה משיח,
ג. רבי: שלשה דורות, ד'ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים'.
ד. ר"ה: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה.
דחה רב יוסף: יסלח ה' לרבי הילל! שהרי חזקיה היה בבית ראשון, ואילו זכריה מתנבא בבית שני ואמר 'גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות'.
תניא אידך דר''א ימות המשיח ארבעים שנה, דהכא 'ויענך וירעבך ויאכלך',
והתם 'שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה'.
ה. רבי דוסא: ארבע מאות שנה, דהכא 'ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה',
והתם: 'שמחנו כימות עניתנו'.
ו. רבי: שלש מאות וששים וחמש שנה, כמנין ימות החמה,
שנא' 'כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה'.- ללבי גיליתי,
רי''ו ולא לאבריי, רשב''ל ולא למלאכי השרת
ז. אבימי בדר''א ימות המשיח לישראל שבעת אלפים שנה,
שנא' 'ומשוש חתן על כלה ישיש עליך ה' אלהיך'.
ח. ריא"ש: ימות המשיח - כמיום שנברא העולם ועד עכשיו,
שנא' 'כימי השמים על הארץ'.
ט. רנב"י: כימי נח עד עכשיו, ד'כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי'.
נבואת הנביאים [ג]
רחב"א מרי"ו: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח,
אבל לעוה"ב – 'עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו',
שלא כשמואל: אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד.
רחב"א מרי"ו: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה,
אבל צדיקים גמורים - עין לא ראתה אלהים זולתך.
שלא כרב: מקום שבעלי תשובה עומדין שם צדיקים אינן עומדין שם,
ד'שלום שלום לרחוק ולקרוב', ברישא רחוק, והדר קרוב.
רחוק - דמעיקרא, קרוב - דמעיקרא ודהשתא.
ור"יו: לרחוק -שרחוק מעבירה, קרוב שקרוב מעבירה ונתרחק ממנה.
רחב"א מרי"ו: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם,
ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם, ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו.
אבל ת"ח עצמן - עין לא ראתה אלהים זולתך.
'עין לא ראתה' [ב]
אריב"ל: זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.
ר"ל: זה עדן, שלא ראתה עין מעולם. ואדם דר בגן, ואינו עדן,
- ד'ונהר יצא מעדן להשקות את הגן'.
ג. והאומר אין תורה מן השמים וכו'.
'כי דבר ה' בזה ומצותו הפר הכרת תכרת' [ז' דרשות]
א. זה האומר אין תורה מן השמים.
ב. זה אפיקורוס.
ג. זה המגלה פנים בתורה, 'ואת מצותו הפר' - זה המפר ברית בשר.
'הכרת תכרת', 'הכרת' - בעוה"ז, 'תכרת' - לעוה"ב.
מכאן אר''א המ': המחלל את הקדשים, והמבזה את המועדות והמפר בריתו של אברהם אבינו, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, והמלבין פני חבירו ברבים, אף שיש בידו תורה ומעשים טובים - אין לו חלק לעוה"ב.
א. תניא אידך: 'כי דבר ה' בזה' - זה האומר אין תורה מן השמים.
ואפילו אמר: כל התורה כולה מן השמים, חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו, ואפילו אמר: כל התורה כולה מן השמים, חוץ מדקדוק זה, מק"ו זה, מגז''ש זו - זה הוא כי דבר ה' בזה.
ד. תניא ר''מ: הלומד תורה ואינו מלמדה - 'זה הוא דבר ה' בזה'.
ה. רבי נתן כל מי שאינו משגיח על המשנה. [א.שאינו עיקר ב. שאינו חוזר]
ו. רבי נהוראי כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק.
ז. רבי ישמעאל זה העובד עבודה זרה. - כדתדבר"י: זה המבזה דבור שנאמר לו למשה מסיני 'אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים וגו'.
מעלת חזרות בתורה [ו]
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום