לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

סנהדרין דף ק עמוד ב

פרק י''א

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מר"מ: במדה שאדם מודד מודדין לו, ד'בסאסאה בשלחה תריבנה'.

רבי יהושע: והלא אדם נותן מלא עומסו לעני בעוה"ז הקב"ה נותן לו מלא עומסו לעוה"ב

והכתיב שמים בזרת תכן! דהא מדה טובה מרובה ממדת פורענות.

במדה טובה 'ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל', ובמידת פורענות 'וארבת השמים נפתחו'.

במידת פורענות 'ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר', והלא אדם מושיט אצבעו באור בעוה"ז מיד נכוה!

אלא: כשם שנותן הקב"ה כח ברשעים לקבל פורענותם כך נותן הקב"ה כח בצדיקים לקבל טובתן.

א. רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו'.

תנא: בספרי מינים.

רב יוסף בספר בן סירא גם אסור למיקרי.

א"ל אביי: מ"ט אסור אי משום דכתוב בו שלא תפשיט עור הדג ואפי' אחר אוזנו אלא צלהו באש ואכול יחד עמו שני לחמים

אי מפשוטו גם בתורה כתוב 'לא תשחית את עצה'.

אי מדרשה אורח ארעא קמ"ל, דלא ליבעול שלא כדרכה.

ואי משום דכתיב בת לאביה מטמונת שוא, מפחדה לא יישן בלילה, בקטנותה - שמא תתפתה,

בנערותה שמא תזנה, בגרה שמא לא תינשא,

נישאת שמא לא יהיו לה בנים, הזקינה שמא תעשה כשפים

- הא גם רבנן אמרו: א"א לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות.

ואי משום דאל תכניס צער בליבך שהצער הרג לאנשים גיבורים הא שלמה כבר אמר דאגה בלב איש ישחנה. רבי אמי ורבי אסי, ישיחנה מדעתו, או ישיחנה - לאחרים.

ואי משום ד'מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא אל ביתך' -והא רבי אמרה

דלעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו ד'איש רעים להתרועע'.

• אלא משום דזקן דל הוא חריף, זקן עב שוטה,

הנופח בכוסו לסלק הקצף אינו צמא,

המחפש אחר טיבול ללחם אינו רעב, וטול לחמו.

מי שיש לו רווח בזקנו כו"ע לא יכולים לו [מערמומיותו]

רב יוסף: מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן להו:

א. אשה טובה - מתנה טובה, בחיק ירא אלהים תנתן.

ב. אשה רעה צרעת לבעלה ותקנתו: יגרשנה מביתו ויתרפא מצרעתו

ג. אשה יפה - אשרי בעלה, מספר ימיו כפלים.

ד. העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה.

ה. אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר, כי בתואר אשה יפיה רבים הושחתו, ועצומים כל הרוגיה.

ו. רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה כניצוץ מבעיר גחלת.

ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה.

ז. מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך.

ח. רבים יהיו דורשי שלומך, גלה סודך לאחד מאלף.

ט. משוכבת חיקך שמור פתחי פיך.

י. אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו.

כל ימי עני רעים,

בן סירא אומר: אף לילות.

בשפל גגים גגו, ובמרום הרים כרמו. ממטר גגים לגגו, ומעפר כרמו לכרמים.

[סימן: זיר"א רב"א, משרשי"א חנינ"א טובי"ה, ינא"י יפ"ה יוחנ"ן מרח"ם, יהוש"ע מקצ"ר].

א. מרב: 'כל ימי עני רעים' - אלו בעלי תלמוד,

וטוב לב משתה תמיד - אלו בעלי משנה.

ב. רבא להיפך. והיינו דר"מ מדרבא: 'מסיע אבנים יעצב בהם' אלו בעלי משנה,

'ובוקע עצים יסכן בם' אלו בעלי תלמוד.

ג. ר"ח: כל ימי עני רעים - זה מי שיש לו אשה רעה,

וטוב לב משתה תמיד - זה שיש לו אשה טובה,

ד. רבי ינאי: כל ימי עני רעים- זה אסטניס,

וטוב לב משתה תמיד- זה שדעתו יפה.

ה. רי"ו: כל ימי עני רעים - זה רחמני, וטוב לב משתה תמיד - זה אכזרי.

ו. ריב"ל: כל ימי עני רעים - זה שדעתו קצרה,

וטוב לב משתה תמיד - זה שדעתו רחבה.

ז. ואריב"ל: כל ימי עני רעים. ואפי' שבתות וי"ט

כדשמואל: דשינוי וסת תחלת חולי מעיים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום