שבועות דף טז עמוד ב

פרק שני

טומאה בעזרה אר"א: 'את משכן ה' טמא', וכתוב אחד אומר: 'כי את מקדש ה' טמא',

ויקשה דהא צריכי דאר"א אילו לא נאמר מקדש אמינא על משכן יהא חייב שהרי משוח בשמן המשחה, ועל מקדש לא יהא חייב.

ואילו לא נאמר משכן אמינא על מקדש יתחייב שהרי קדושתו קדושת עולם, ועל משכן לא יהא חייב, לכך נאמר משכן, לכך נאמר מקדש.

ר"א הכי קשיא ליה: מכדי משכן איקרי מקדש ומקדש איקרי משכן, נכתוב או אידי ואידי מקדש או אידי ואידי משכן, משכן ומקדש למה לי? ש"מ תרתי.

מקדש איקרי משכן, ד'ונתתי משכני בתוככם', משכן דאיקרי מקדש מ'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם',

וכתיב: 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן'.

רבא: לא שנו אלא שהשתחוה כלפי פנים, אבל השתחוה כלפי חוץ - שהה אין, לא שהה לא.

איכא דמתני לה אסיפא: או ששהה בכדי השתחואה.

מכלל דהשתחואה גופה בעיא שהייה,

רבא: דווקא בהשתחוה כלפי חוץ, אבל כלפי פנים אפי' דלא שהה,

- וה"ק: השתחוה כלפי פנים, או ששהה כדי השתחואה בהך השתחואה דכלפי חוץ - חייב.

- השתחוואה שאין בה שהייה - זו כריעה בעלמא, שיש בה שהייה - פישוט ידים ורגלים.

וכמה שיעור שהייה? חלקו:ריצב" ורשב"פ [\ריב"נ\רשב"נ]

אי כמימריה דהאי פסוקא,

או כמויכרעו לסיפא, 'וכל בני ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו'.

ת"ר: קידה - על אפים, וכן הוא אומר: ותקד בת שבע אפים ארץ.

כריעה – 'על ברכים, וכן הוא אומר: 'מכרוע על ברכיו'.

השתחואה - זו פישוט ידים ורגלים, וכן אומר 'הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום