שבועות דף טו עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

כרשב"ח מקרא ד'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו לדורות'.

מתיב רבא: כל הכלים שעשה משה - משיחתן מקדשתן, מכאן ואילך - עבודתן מחנכתן.

ואמאי? ונימא: 'וכן תעשו לדורות'.

- שאני התם, ד'וימשחם ויקדש אותם', אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה.

אימא: אותם במשיחה, לדורות או במשיחה או בעבודה.

• אר"פ: 'אשר ישרתו בם בקדש', תלאן הכתוב בשירות.

השתא ד'אשר ישרתו', 'אותם' במשיחה ולא לדורות במשיחה.

א. ובשתי תודות.

תנא: שתי תודות שאמרו, בלחמן ולא בבשרן.

מדר"ח: 'ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל לחומה',

גדולות - במינן, וחשיבותא דנאמר בעולת בהמה 'אשה ריח ניחח', בעולת העוף – 'אשה ריח ניחח', במנחה – 'אשה ריח ניחח',

- מלמד, שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים.

גדולה שבתודה, -חמץ, דתנן: התודה היתה באה מן חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות שהן שתי איפות, והאיפה ג' סאין, עשרים עשרון עשרה לחמץ ועשרה למצה, ובמצה ג' מינין: חלות, רקיקין, ורבוכה.

רחב"ח: אין העזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה. כירושלים, דדבר הנאכל בה ויוצא ממנה נפסל, אף עזרה דבר הנאכל בה והיוצא ממנה נפסל.

ולא מדמים לחמץ דאין מנחת חמץ דלא תאפה חמץ חלקם' אר"ל אפי' חלקם לא תאפה חמץ

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום