לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

שבועות דף יח עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ואי בעם הארץ, בשניהם אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד הוא.

ואי בשאין סמוך לוסתה, בת''ח על הכניסה אנוס ועל הפרישה מזיד

אי בעם הארץ, חייב רק על הפרישה

אמר רבא: בסמוך לוסתה, ובת''ח לזה ולא לזה איסור פרישה בחי

רבא: ושנינו לשניהם גם לכניסה וגם לפרישה, -

דתני: היה משמש עם הטהורה, ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד - חייב.

ותני נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן. ולכאו' בסמוך לוסתה ואכניסה.

ראב"מ לרבא לעולם בשלא סמוך לווסתה ואפרישה, איצטריך לאשמועינן: נמצא על שלה טמאים בספק ופטורין מן הקרבן, ואיידי דבעי מיתנא נמצא על שלה, שנה גם נמצא על שלו.

רבינא לר"א: וכי אפשר להעמיד בשלא סמוך לוסתה ואפרישה? והא תני נמצא, ומשמע אח''כ, ואי אפרישה מתחילה כשפרש הו''ל ידיעה.

א"ל רבא: לראב''מ: הקשב לדברי רבך רבינא דדתניא עלה: זו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה, ואם איתא, מצות ל"ת היא.

- א''ל ראב''מ: כך תנינא: זו מצות לא תעשה שבנדה שחייבין עליה, היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב, זו היא מצות עשה שבנדה כו'.

פירש מיד - חייב. - היאך יעשה

מרבא נועץ עשר צפרניו בקרקע עד שימות וטוביה.

רבא זאת אומרת: המשמש מת בעריות - פטור, דאי חייב מדוע כאן פטור אי לא שאנוס הוא וכשפירש מיד נמי נפוטרו מדין אונס

א"ל אביי לעולם המשמש מת בעריות חייב, וכאן פטור משום דאנוס הוא,

ובפריש חייב שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום