סוטה דף מב עמוד ב
פרק שמיני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ת"ר: פעמיים מדבר עמם, אחת בספר ואחת במלחמה,
בספר אומר: 'שמעו דברי מערכי המלחמה, וחזרו';
במלחמה אומר: 'אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו',
כנגד ארבעה דברים שעכו''ם עושין: מגיפין ומריעין, צווחין ורומסין.
ב. פלשתים באו בנצחונו של גלית כו'.
רי"ו: גלית שעמד בגילוי פנים לפני הקב"ה,
ד'ברו לכם איש וירד אלי', ואיש זה הקב"ה, ד'ה' איש מלחמה',
אמר הקב"ה: הריני מפילו על יד בן איש, ד'ודוד בן איש אפרתי הזה'.
רי"ו מר"מ: בשלשה מקומות לכדו פיו לאותו רשע:
אחד: ברו לכם איש וירד אלי;
ואידך: 'אם יוכל להלחם אתי והכני וגו';
ואידך: דא"ל לדוד 'הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות'.
דוד גם א''ל: 'אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון',
שוב א''ל: 'ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלהי מערכות ישראל'.
'ויגש הפלשתי השכם והערב' רי''ו: כדי לבטלן מק"ש שחרית וערבית.
'ויתיצב ארבעים יום' רי''ו: כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה.
'ויצא איש הבינים רב: שמבונה מכל מום ושמואל: בינוני שבאחיו;
דבר"ש: עשוי כבנין, רי"ו: ממאה אנשים ומאב אחד.
וגלית שמו מגת - תני רב יוסף: שהכל דשין את אמו כגת.
'מערות', וקרינן מערכות - תני רב יוסף: שהכל הערו באמו.
רב ושמואל: אי הרפה שמה, ונקראה ערפה? שהכל עורפין אותה מאחריה;
או ערפה שמה ונקראה הרפה שהכל דשין אותה כהריפות,
וכן: 'ותקח האשה ותפרוש המסך על פני הבאר ותשטח עליו הריפות',
ב. מ'אם תכתש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי.
ר''ח: 'ואת ארבעת אלה יולדו להרפה בגת' סף, ומדון, גלית, וישבי בנוב.
'ויפלו ביד דוד וביד עבדיו' ד'ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה'
ארי"צ: אמר הקב"ה: יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה.
דרש רבא: בשכר ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים, שנאמר: 'ותשאנה קולן ותבכינה עוד'.
ר''א: חץ חניתו קרינן 'עץ חניתו עדיין לא הגיענו לחצי שבחו של אותו רשע, מכאן שאסור לספר בשבחן של רשעים.
ולא לפתח ביה כלל! - להודיע שבחו דדוד.
ב. בני עמון באו בנצחונו של שובך כו'.
רב ושמואל
'שובך', וכתיב 'שופך' אי שופך שמו, ונקרא שובך? שגבוה כשובך;
או שובך שמו, ונקרא שופך? שכל הרואהו נשפך נרצח לפניו כקיתון.
רב ושמואל: אשפתו כקבר פתוח כולם גבורים' חד אמר דכשזורקין חץ עושין אשפתות של חללים, ולא שאומנין בקרב אלא כולם גבורים';
וחד אמר: דכשעושין צורכיהן עושין אשפתות זבל, ולא מפני שחולי מעיים הם ד'כולם גבורים'.
ר"מ: ש''מ המרובה זבלו חולי מעיים הוא. ונפק"מ ליטרח לבקש רפואה.
ר''א ור''א: 'דאגה בלב איש ישחנה' אי ישחנה מדעתו, או: ישיחנה לאחרים.
מחנה הארון הולך עמכם.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום