סוטה דף מג עמוד ב

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. ומי האיש אשר נטע כרם כו'.

ת"ר: 'ומי האיש אשר נטע' לרבות לקח וירש וניתן לו במתנה

'אשר נטע' לרבות חמשה אילני מאכל ואפי' משאר מינין

'כרם' ולא ד' אילני מאכל וה' אילני סרק ראב"י: כמשמעו.

'לא חילל, ולא חיללו' - פרט למבריך ולמרכיב.

והך: דאחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב- היינו ילדה בזקינה,

וא"א: דכאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר [ילדה בילדה]

- שיקשה: דתיפו"ל דצריך לחזור משום ילדה ראשונה,

והאמר רבי אבהו: ילדה שסיבכה בזקינה - בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה!

ב. רי"ר: לעולם ילדה בילדה, וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות,

דתנן: הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה. - ילדה בזקינה דבטלה דאי נמלך עלה לאו בת מיהדר היא, ילדה בילדה לא בטלה דאי נמלך עלה בת מיהדר היא, דמעיקרא לפירי קיימא כמו בעלו מאיליהן שחייבין בערלה.

ומהך: דלא העמדנו בכרם של שני שותפין דכל אחד חוזר על שלו מוכח דאין חוזרין עליו מערכי המלחמה.

ושאני: מחמשה אחין ומת אחד מהן במלחמה דכולן חוזרין,

-דשם: כל אחד זה נקרא אשתו, משא"כ כאן כל אחד אין זה כרמו.

רנב"י: במבריך אילן בירק,

והתנא כדתניא: המבריך אילן בירק רשב"ג מריב''ג מתיר, וחכמים: אוסרין.

ר"ד מרי"ו: כראב"י- דכרם כמשמעו ה"נ נטע כמשמעו, נוטע ולא מבריך ומרכיב.

ר"'ד מרי"ו: מראב"י: ילדה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה, שנראית כבת שנה.

וה''מ שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, אבל כל כרם – קול יש לו.

ר"ד מרי"ו מראב"י: מת תופס ד' אמות לקר"ש [דאסור לקרות] ד'לועג לרש חרף עושהו.

רי"צ מרי"ו מראב"י: בת חורגת הגדילה בין האחין - אסורה לינשא לאחין, דנראית כאחותם

- ולא היא, דיש קול לדבר.

רי"צ מרי"ו מראב"י: לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן - הוקבעו למעשר.

עולא: דווקא בשדה, אבל בעיר – יש לזה קול .

רי"צ מרי"ו מראב"י: ילדה הפחותה מטפח - אינה מקדשת את הזרעים.

וה"מ שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, אבל כל כרם - מקדיש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום