בבא מציעא דף מ עמוד א

פרק שלישי

המפקיד פירות אצל חבירו - הר"ז יוציא לו חסרונות,

לחטים ולאורז - תשעה חצאי קבין לכור,

לשעורין ולדוחן - תשעה קבין לכור,

לכוסמין ולזרע פשתן - שלש סאין לכור,

הכל לפי המדה והכל לפי הזמן.

ארי"ו בן נורי: וכי מה אכפת לעכברין? והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעה! אלא, אינו יוציא לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד.

רבי יהודה: במדה מרובה אינו מוציא חסרונות, מפני שמותירות.

אורז היינו באורז קלוף [דאל"ה חסר הרבה].

ר"ח: זרע פשתן בגבעולין שנו ותנ"ה.

הכל לפי המדה תנא: כן לכל כור וכור, וכן לכל שנה ושנה.

אמרו לו: הרבה אובדות מהן, הרבה מתפזרות מהן.

תנא: דווקא שעירבן עם פירותיו, ומסתפק מהן ואינו יודע כמה,

אבל יחד לו קרן זוית – א''ל: הרי שלך לפניך.

ר''י: מדה מרובה? - מרי"ו: עשרה כורין, ותנ"ה.

תנא לפני ר"נ: בד"א - שמדד מתוך גורנו והחזיר לו מתוך גורנו, בימות הגורן

אבל אם החזיר בימות הגשמים לא יוציא חסרונות, מפני שמותירות.

-אביי: א. בימות הגשמים זה תופח וכן היה מעשה שנבקע,

ב. משום צפיפותם אינם תופחים והכד לא נבקע,

יוציא לו שתות ליין. רבי יהודה: חומש.

יוציא לו שלשה לוגין שמן למאה, לוג ומחצה שמרים, לוג ומחצה בלע.

אם היה שמן מזוקק -לא יוציא לו שמרים,

אם היו קנקנים ישנים – לא יוציא לו בלע.

רבי יהודה: אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה,

הר"ז מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה.

א. במקום ר'י: טחו החביות בשעווה ולא מיץ טפי, ובמקום ת''ק טחו בזפת ומייץ

ב. משום גרגישתא [סוג קרקע החבית], כאן בולע יותר, וכאן פחות

במקום ר"י: מכרו מ"ח כוזי [מידה קטנה] בחבית, ונמכרת חבית בשש זוז,

ור"י מכרם שש [כוזי] בזוז, והיינו ברווח של יב' כוזי לחבית,

ח' לרווח שתות. וד' לקנקן ולשמרים,

ומה שמעבר לשתות היה הולך על דמי ההכרזה, ועשיית הברז.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום