בבא מציעא דף מב עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

המפקיד מעות אצל חברו, צררן והפשילן לאחוריו או שמסרם לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי

- חייב, שלא שימר כדרך השומרים.

ואם שימר כדרך השומרים - פטור.

ב. צררן והפשילן לאחוריו

דהיה לו לצור בידו כקרא דוצרת הכסף בידיך אף שצרורין יהיו בידך

א. רי"צ: לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו, שנאמר וצרת הכסף בידך.

ב. רי"צ: לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו.

ג. רי"צ: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנא' יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.

ד. תדר"יש: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנא' יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.

ת"ר: ההולך למוד את גורנו,

אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו.

התחיל למוד, אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה.

מדד ואח''כ בירך - הר"ז תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד, ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנא': יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.

שמואל: כספים אין להם שמירה אלא בקרקע.

רבא: ומודי שמואל בערב שבת בין השמשות, דלא אטרחוהו רבנן.

ואי שהא למוצ"ש שיעור למקברינהו ולא קברינהו - מחייב.

ואי צורבא מרבנן הוא - סבר: שמא אצטרך זוזי להבדלה.

- והאידנא: שמצויים גבני גשושאי בקרקע – שמירתם רק בשמי קורה.

- והאידנא: שמצויים שוברי תקרה – שמירתם רק בין שורות הבנין.

•רבא: ומודה שמואל בכותל.

- והאידנא שמצויים המטפחים בכותל שמירתם רק בטפח הסמוך לקרקע, או לשמי קורה.

ראבדר"יו: שם דתנן: חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער,

רשב"ג: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. היינו ג' טפחים -ומשום ריח.

כאן דמשום כיסוי מעיניים רפרם מסיכרא: סגי בטפח

ה' מעשים - והכרעת האמוראים בזה

א. מעשה שהפקיד לחבירו זוזי ושם בצריפא דאורבני, ונגנב

רב יוסף: אפי' שלענין גניבה שמירה היא לענין אש פשיעה היא ותחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב

וא"ד: דתחילתו בפשיעה וסופו באונס ופטור.

והילכתא תחילתו בפשיעה וסופו באונס - חייב.

ב. מעשה שהפקיד זוזי אצל חבירו וביקשם וא"ל שלא יודע היכן הניחם

ורבא: כל לא ידענא - פשיעה היא, לך ושלם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום