בבא מציעא דף מב עמוד ב

פרק שלישי

ג. מעשה שהפקיד אצל חבירו ומסרן לאמו ושמה בארגז ונגנב

רבא: אם נחייבו לשלם הא כל המפקיד - על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד.

ואי נחייב לאמו תאמר דלא אמר לה שלא שלו הם ואי ידעה היתה קוברתם, הוא יגיד דכ"ש אמרתי דשלי הוא, כדי שתזהר יותר

- אלא: הוא נשבע שמסר לאמו, והיא נשבעת ששמה אותם בארגז ונגנב ופטורים.

ד. מעשה באפוטרופוס דיתמי דקנה שור ליתומים ומסר לרועה ולא היה לו שינים לאכול ומת

רב'ח: כשיש הפסד ליתומים ודאי צריך הרועה לשלם ליתומים כש"ש

וכאן מיירי כשאין הפסד ליתומים שמצאו את המוכר ושילם אלא שהוא טוען לאפוטרופא, -חייב המוכר דמקח טעות הוא,

ואם המוכר ספסירא שלא ידע ומשלם הרועה דמי בשר בזול.

ה. מעשה שהפקיד כשות [לשכר] אצל חבירו וגם לחבירו היה כרי של כשות ואמר לסריסו להביא משם והביא משל המפקיד.

רב עמרם אי נחייב לבעה"ב יאמר שא"ל לסריס להביא ממק"א

ואי נחייב לסריס נאמר שלא אמר לו גם שלא יביא מהערימה האחרת

וגם לא שהה שיעור שיוכל להבין שמביא משל המפקיד שאז גילה דעתו דנפקד דניח"ל וחייב,

ובכאן א"א לחייב מצד משתרשי משום שהשכר החמיץ

- ר"א: היות וכשות המפקיד היתה גרועה [עם קוצים] משלם דמי כשות גרועה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום