בבא מציעא דף מא עמוד ב

פרק שלישי

ומינה תשמע ללוי: דלוי הוא שאמר: דאינה צריכה חסרון.

וטעמא דלוי: מריוב"נ: דמשונה שליחות יד האמורה בש"ש מהאמורה בש"ח.

ואם נאמרה שוב בהכרח ללמדנו שאינה צריכה חסרון

רי''ו ואני אומר אינה משונה. כר"א שניהם אחת היא. שיש לפרוך דמה לש'ח שמשלם כפל בטענת גנב, ולכן צריך להשמיע בשניהם

ומאן דלא פריך, סבר: קרן בלא שבועה עדיפה מכפל בשבועה.

ב. רבא: אפי' לר''א: נלמד שליחות יד דש"ח ודש"ש משואל אלא בהכרח שא"צ חסרון

ואידך: שלא תאמר דיו לבא מן הדין להיות כנידון, דשואל בבעלים פטור אף ש"ח וש"ש בבעלים פטור

- ולמ"ד צריכה חסרון: א. שלא תאמר דיו להיות כנידון

ב. 'ונקרב' לשבועה. [ולא לדין] דילפי שליחות יד דלמעלה מלמטה דלשבועה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום