בבא מציעא דף מג עמוד א

פרק שלישי

המפקיד מעות אצל שולחני,

אם צרורין לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן.

מותרין - ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חייב באחריותן.

אצל בעל הבית, בין צרורין ובין מותרין לא ישתמש בהן,

לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן.

חנוני לר''מ: כבעל הבית לר''י: חנוני כשולחני.

מר"י: בצרורין וחתומין שנו.

רב מרי: בקשר משונה. וא''ד שבעי ר''מ: קשר משונה מאי? - תיקו.

ר"ה: ואפילו נאנסו.

והך דאבדו כדרבה: נגנבו בלסטין מזויין, אבדו שטבעה ספינתו בים.

ור"נ: נאנסו לא. והוי ש"ש ולא שואל

- באותה הנאה דאם יזדמן לו עסק יוכל להשתמש בזה

הקשה ר"נ לר"ה המפקיד [גזבר] מעות אצל שולחני,

אם צרורין - לא ישתמש בהן, לפיכך אם הוציא לא מעל הגזבר.

ואם מותרין - ישתמש בהן, לפיכך אם הוציא מעל הגזבר.

ואי לר"ה בנאנסו חייב, אפי' בלא הוציא השולחני יתחייב הגזבר.

- א"ל: ה''ה אף לא הוציא, ואיידי דתנא רישא הוציא, תנא סיפא גם הוציא.

השולח יד בפקדון,

ב"ש: ילקה בחסר וביתר, וב"ה: כשעת הוצאה, ר"ע: כשעת התביעה.

רבה: גזל חבית יין מחברו בתחילה שוה זוז ועכשיו ד',

שבר או שתה משלם ד', נשברה לבד משלם זוז, כיון דאי איתה היתה חוזרת לבעליה בעינה ובזמן השתיה גזל ומשלם כשעת הגזילה.

אבל בנשברה ממילא משלם זוז דעכשיו לא שינה דבר, ויש לחייב על שעת הגזילה שאז היתה שוה זוז

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום