בבא מציעא דף מא עמוד א

פרק שלישי

רישא: רבי ישמעאל היא, דאמר לא בעינן דעת בעלים.

דתניא: הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס

לרי''ש יחזיר למקום שגנב. ולר"ע: צריך דעת בעלים.

והך: דלא יחדו היינו שאפי' בלא יחדו שאי''ז מקומה לא בעי' דעת בעלים

סיפא: כר"ע דבעי' דעת בעלים

והך: דיחדו היינו ואפי' ביחדו דמקומה היא בעי' דעת בעלים.

ארי"ו: מי שיתרץ לי מתני' דחבית כחד תנא אוביל כליו לבית המרחץ

א. ריב"א לפני רב: רישא בהחזירה למקומה, דכל מקום שמניחה הוא מקומה

וסיפא בנטלה ע"מ לגוזלה ולכן חייב,

ב. רנב"א לפני רב: וסיפא בשנטלה ע"מ לשלוח בה יד.

וריב"א ורנב"א חלקו אי שליחות יד צריכה חסרון

מתקיף רב ששת: תני טלטלה ולא נטלה,

ג. אלא: שטלטלה להביא עליה גוזלות וס"ל שואל שלא מדעת גזלן הוא וכולה רי"ש וסיפא שהניחה שלא במקומה – קאי אכולהו תירוצי.

- ורי"ו: לא קיבל לכל זה, ד'הניחה' - במקומה משמע.

תסתיים דרב: הוא שאמר שליחות יד צריכה חסרון,

דתניא: רועה שהניח עדרו ובא לעיר, ובא זאב וטרף, ארי ודרס - פטור.

הניח מקלו ותרמילו עליה חייב

וארנב"א מרב: בעודן עליה. ורשבר"י מרב: שהכישה במקל ורצתה לפניו.

ושם דחי' דגרסי': הכחישה במקל - והיינו דחסרה ש''מ לרב שליחות יד צריכה חסרון

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום