בבא מציעא דף מ עמוד ב
פרק שלישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
א. אם היה שמן מזוקק לא יוציא לו שמרים [וכו'].
א. ר''נ: במזופפין שלא בלע ב. אביי אף שלא במזופפין, כיון דטעון טעון.
ב. ר''י: אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה.
לר''י ולחכמים: האם ניתן לדייק אם מותר לערב שמרים
אביי: לר''י: מותר לערב שהמקבל אומר כמו שיכלתי לערב לך קבל גם עכשיו
ומיירי בבעה"ב שנח לו בצלול ולכן לא יכול לטעון דעכשיו לא יוכל למכור.
ולא יכול לומר מדלא עירבת מחלת לי דר"י לשיטתו -שאינו מוחל.-
דתנן: מכר הצמד - לא מכר הבקר, מכר הבקר - לא מכר הצמד.
ר''י: הדמים מודיעין שאין צמד במאתיים ולרבנן אין הדמים ראייה.
לחכמים: אסור לערב שמרים, ולא מקבל, דגם כך היה אסור לו לערב
רב פפא לאביי: אדרבה, איפכא מסתברא.
דלחכמים: מותר לערב שמרים, ולא מקבל מדלא עירבת- מחלת לי
לר"י: אסור לערב שמרים, ואם לא תקבל על עצמך חסרון השמרים לא ארוויח כלום - וכי אמכור בלי להרויח!? סתם שיקראוני תגר?
תנא: אחד הלוקח ואחד המפקיד לפקטים פסולת גרעינים הצפים על השמן
והיינו כמו שהמפקיד מקבל פקטים לוקח גם מקבל פקטים.
והך דר"י: שמן עכור רק למוכר שהרי לוקח מקבל עליו לוג ומחצה שמרים בלא פקטים.
- ור"י מיירי: שלא מקבל, היינו בשילם בניסן ולוקח בניסן, כניסן, שמן בלא פקטים
ותנא מיירי: בשילם בתשרי בזול לשמן עכור ולקח בניסן כמדה דתשרי שמקבל עליו פקטים
המפקיד חבית אצל חבירו ולא יחדו לה בעלים מקום, וטלטלה ונשתברה,
אם מתוך ידו נשברה, לצורכו - חייב, לצורכה - פטור.
אם משהניחה נשברה, בין לצורכו בין לצורכה - פטור.
יחדו לה הבעלים מקום, וטלטלה ונשברה,
בין מתוך ידו ובין משהניחה, לצורכו - חייב, לצורכה - פטור.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום