בבא מציעא דף מו עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מיתיבי: היה בגורן ואין בידו מעות, אומר לחבירו: פירות אלו לך במתנה, וחוזר ומחללן על מעות שיש לי בבית. משמע אבל אם יש בידו מעות שיקנה האחר במשיכה ופודה. וכך עדיף שהוא כנכרי לגבי המעשה

ואי מטבע נקנה בחליפין – שיקנו המעות אגב סודר, ויפדהו!

ואין להעמיד: שאין לו סודר, ולא קרקע לקנין אגב, ובגורן שאינו שלו, שלא טרח התנא להעמיד במקרה רחוק של אדם עני כ''כ,

אין מטבע נקנה בחליפין, ש"מ.

ואף ר"פ עצמו: חזר בו, כמעשה שהיו לו י''ב אלף דינרי בי חוזאי, והקנם לרשב''א אגב אסיפא דביתיה. וכשבא יצא לקראתו עד תווך שם מקום.

וכן מרי''ו: שאין מטבע נעשה חליפין.

הקשה ר"א: הרי שהיו חמריו ופועליו תובעין אותו בשוק, ואמר לשולחני: תן לי בדינר מעות ואפרנסם, ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בביתי. אם יש לו מעות מותר, ואם לאו - אסור.

ואי אין מטבע נעשה חליפין הו"ל הלואה, ואסור! - אשתיק.

- א"ל: בפרוטטות שנו שאין עליהם הטבעה, והוו, ומש"כ נקנו בחליפין.

- א"ל: הן. וכן מדוייק: יפה דינר וטריסית. ולא קתני דינר יפה וטריסית, ש"מ.

- ר"א: לעולם בדמים ובפרוטטות, כיון שיש לו- נעשה כאומר הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח.

ת"ש: כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין. ובפשטות היינו מטבע דנעשה חליפין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום