בבא מציעא דף מו עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר''י ה''ק: כל הנישום דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין.

ה"נ מסתבר: מדתני סיפא: כיצד? החליף שור בפרה, או חמור בשור. ש"מ.

ואפי' להסובר: דמעיקרא מטבע, הך 'כיצד'

– ה"ק: ופירי גם נעשים חליפין, כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור.

ואף לר''נ: שרק כלים נעשים חליפין ולא פירי ולא כר''ש שגם כלים.

ה"ק: יש דמים שהן כחליפין, כיצד? החליף דמי שור בפרה, וכו'.

הטעם דדבר תורה מעות קונות תלוי במחלוקת רי''ו ור''ל

אי ס''ל רי''ו: ומפני מה אמרו משיכה קונה - גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה, ורבנן גזרו רק בדבר המצוי ולא בדבר שאינו מצוי

אבל לר"ל,: דמשיכה מפורשת מן התורה, הניחא אי ס"ל כרב ששת מתרץ כר"ש, אלא אי ס"ל כר"נ, דפירי לא נעשים חליפין ומטבע לא קני, איך יתרץ לה- על כרחך יתרץ כרב ששת.

תנן: כל המטלטלין קונין זה את זה.

- ואר"ל: ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות.

תרגמא רב אחא: בדינר אנקא ואניגרא, אחד שפסלתו מלכות ואחד שפסלתו מדינה.

וצריכא,: פסלתו מלכות אפי' דסגי בצנעא דלא לימא דמטבע הוא ואין נקנה בחליפין

ופסלתו מדינה דסגי במדינה אחריתי אימא מטבע הוא ואין נקנה בחליפין קמ''ל

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום